ניוזלטרים של שרוני

האם פרידה באמת חייבת להיות קשה כמו יציאת מצרים?

למה להיפרד כל כך כואב ואיך אפשר לעבור את התקופה הקשה מהר יותר…

פרידה כמו יציאת מצרים / שרון רובינשטיין

למה להיפרד כל כך כואב? ומה ניתן לעשות?

האם גם את היית בזוגיות שהתחילה נחמד אבל ככל שהזמן עבר גילית

שהקשר מאד לא נכון עבורך?

בלא מעט מקרים יוצא לי לפגוש אנשים שנמצאים בזוגיות בה הם שורדים

אבל סובלים ולא מעט. כשהם לבסוף אחרי זמן ארוך אוזרים אומץ ומפרקים

את הקשר, הם מגלים שדווקא הם עצמם, דווקא עכשיו, כשעשו את מה שרצו

לעשות כל כך הרבה זמן, דווקא הם עצמם סובלים ואפילו יותר…

 

אני בטוחה שאת שואלת –

אבל אני יודעת שהוא לא מתאים לי. אז למה זה מרגיש כל כך קשה?

למה פרידות כל כך קשות?

למה זה מרגיש כמו יציאת מצריים?

ואיך אפשר "לעבור" את זה בקלות יחסית?

אני אנסה לענות על השאלות הללו.

יש המון סיבות באשר ל-למה להיפרד, היום לא נעסוק בסיבות אלא בלמה כל כך

קשה להיפרד, וברוח החג, למה זה מרגיש ממש "יציאת מצריים"?

למה זה מרגיש כל כך קשה לעזוב מישהו שאת כבר לא אוהבת, או שאת אולי

עדיין אוהבת אבל כבר יודעת שהוא לא מתאים לך…

 

מוות קליני

פרידה היא למעשה סוג של סוף, "מוות קליני" אפשר לקרוא לזה במידה מסויימת.

הבן אדם עוד נושם, אבל הוא כבר לא איתנו.

מערכת יחסים קיימת נגדעת לפתע. גם עזיבת מקום עבודה היא סוג של סוף, גם

פרידה מחברים קרובים שנוסעים לחו"ל לתקופה ארוכה זה סוג של פרידה

ובכל זאת אנו מתמודדים יפה, אז מה ההבדל?

 

פרידה ממערכת יחסים אישית היא קשה בהרבה מפרידות אחרות

מכמה סיבות עיקריות:

 

סיבה ראשונה – אינטימיות.

את תחום האינטמיות ניתן לחלק לשני חלקים: אינטמיות רגשית ואינטמיות פיזית.

החברות הזוגית שלנו היא האינטמיות הרגשית.

כשאני מדברת על אינטמיות רגשית אני מדברת על התלות ההדדית שיש לנו בחברות

ובקשר הזוגי שלנו. אנחנו רגילים להיתמך או לא אחד על ידי השני, להציק אחד לשני,

לספר אחד לשני על דברים, להתייעץ, לבכות יחד, לחלוק סיפורים מהחיים מהעבודה,

לפגוש חברים יחד, לבלות יחד, לרכל יחד, לבשל יחד או כל דבר אחר שעשינו בצורה

חברית במסגרת הזוגיות שלנו. ההרגלים הקבועים שיוצאים מהאינטמיות הזוגית שלנו

ממכרים אותנו, הופכים לחלק בלתי נפרד משגרת היום יום שלנו. כשזה נפסק זה מאד קשה.

האינטמיות השניה היא האינטמיות הפיזית, הצורך שלנו במגע הוא ענק, בחום ולא רק סקס,

גורם לנו להתמכר לאינטמיות הזאת. גם רק חיבוק אחד ביום יוצר התמכרות, הרגל

שהגוף שלנו דורש. פרידה קוטעת את התחושה הזאת.

 

סיבה שניה – הגדרה עצמית

הסיבה השניה שגורמת לנו להרגיש כמו יציאת מצריים בכל פרידה היא פגיעה בהגדרה

העצמית. ככל שבן או בת הזוג ומערכת היחסים מגדירים יותר ויותר מי שאני כך גם

הפרידה תהיה הרבה יותר קשה.

אם ניקח לדוג' את בראד פיט ואנג'י נראה שאם הם יפרדו, הפגיעה הקשה יותר תהיה

בבראד בדיוק מהסיבה הזאת ולא באנגלינה. ההגדרה של אנג'לינה, לפחות כפי שהיא

נראת כלפי חוץ היא הגדרה מאד עצמאית ולא תלויית בראד. אנג'י הייתה אמא עוד לפני

שהכירה את בראד, עסקה בגיוס כספים ועזרה לילדי העולם השלישי עוד לפני שבראד

נכנס לחייה והיא הייתה כוכבת ענקית עוד לפני שפגשה אותו.

כלומר – רוב רובו של מה שמגדיר את אנג'לינה, לפחות כלפי חוץ, אינו קשור לבארד.

ההגדרה העצמית שלה, ככל הנראה, אינה מכילה בשורות העליונות – בת הזוג של בראד פיט,

זהו אכן נתון שסביר שעושה לה טוב בחיים אך שוב, אינו מגדיר אותה.

בראד פיט היה שחקן מוצלח לפני שהכיר את אנג'לינה, אבל ככל הידוע לנו, זהו.

ההגדרה העצמית שלו, ככל הידוע אינה מכילה בתוכה איפיונים מאד עצמאיים.

ניקח לדוג' את תום קרוז, מה ניתן להעריך על ההגדרה העצמית שלו?

האם היא מכילה ברובה, "בשורה העליונה שלה" – תום קרוז נשוי ל…. (לא זוכרת

את שמה) לא! זה לא יהיה "בשורה העליונה" זה לא יהיה "בכותרת" ההגדרה

העצמית שלו. אולי חובב נהיגת מירוץ, או דברים אחרים יהיו שם…

בשום דבר שכתבתי לגבי אותם כוכבים אין אמיתה מוחלטת. אנחנו לא באמת

יודעים מה בנבכי נשמתו של אדם. המטרה שלי הייתה להשתמש בדוגמאות

האחרונות על מנת להבהיר מה זה אומר "הגדרה עצמית".

עוד דוג', פשוטה יותר. אישה שחלק חשוב בהגדרה העצמית שלה הוא להיות

"אשת רופא" אז חלק גדול בכאב הפרידה ינבע מהפגיעה מהההגדרה העצמית שלה.

הגדרה עצמית זה משהו שניתן לשינוי וראוי שיתפתח וישתנה עם השנים.

אם נכנסנו לתהליך הפרידה כשחלק מהותי בהגדרה העצמית שלנו הוא הזוגיות

שלנו עם בן הזוג הרי שתהליך הפרידה יהיה מאד כואב וקשה, "החלפת / שינוי הזהות

העצמית שלנו" אינו תהליך קל.

 

סיבה שלישית – החלל

סיבה שלישית שפרידה היא כל כך כואבת היא החלל. פרידה מותירה חלל ענק.

הרבה פע' אנשים לא מוסגלים אפילו לדמיין איך הם ימלאו את החלל הזה.

חלל של שעות ריקות, חלל של עשייה (אין למי לעשות ארוחות ערב),

חלל בנוכחות, חלל באינטמיות, חלל בבית, בשיחות, ואפילו חלל פיזי כמו ארון ריק.

אז מה עושים?

אז בשביל שזה לא תהיה יציאת מצריים…אז בשביל שהפרידה לא תהיה כל כך

כואבת… אם החלטת להיפרד… עשו כמה פע' פשוטות:

סדרו את החיים מחדש, בשביל לעבור פרידה בקלות חייבים לסדר מחדש את החיים.

פשוטו כמשמעו. נוצרו לך חללים? אל תותירי אותם ריקים. יש מקום פתאום בארון –

שימי שם סבונים ריחניים ומגבות קטנות, יש לך ערבים פנויים? תירשמי להרצאות,

תקבעי עם חברות, תלמדי סלסה, תצטרפי אלינו… תגדירי את הזהות האישית

שלך מחדש, את שווה הרבה יותר ממה שאת בכלל מבינה.

ועוד עיקרון עבורך לזכור. תהיי איתי לעוד רגע אחד חשוב… תודה.

זה אולי הוא הדבר החשוב ביותר בניוזלטר הזה –

יקירה, אם נראה לך שהחיים מתפרקים לך כשבן הזוג לא שם זה כי הוא היה

הדבק של החיים שלך.

גבר לא אמור להיות "הדבק" של החיים שלך. גבר הוא תוספת מדהימה לחיים

מלאים, אבל הוא לא מה שהופך אותך למדהימה שאת, הוא לא זה שנוכחותו או

חוסר נוכחותו יוצרים עצב או אושר בך.

הפרינסס, זאת הטמונה בך… יודעת איך בצורה של משמעת וניהול קפדני לאחד

ולנהל את החיים כך שגבר הוא תוספת מדהימה בהם, אבל לא יותר.

הוא התוספת המדהימה, הוא לא המהות, הוא לא מי שאת. הוא לא מה

שמגדיר אותך, הוא לא מה שמאחד אותך. לכן את גם לא מתפרקת כשהוא עוזב…

 

הנה ההזדמנות שלך! הוציאי את הנסיכה שלך החוצה. הפרינסס שבך יודעת

"לאחד" לעצמה את החיים מחדש, יודעת מה היא צריכה ואיזה גבר להביא

לחייה. עשי את הצעד הראשון עוד היום…

 

כתבי מי בן הזוג שאת רוצה לזמן לחיים שלך, מה את רוצה ומה את באמת

צריכה. ואפרופו רוצה וצריכה…

 

אחד משיעורי הוידאו (וובינרים) המבוקשים ביותר שלי הוא על צרכים ורצונות באהבה.

תלמדי לבחור נכון, תלמדי מה ההבדל בין רצונות לצרכים אמיתיים בבחירת

בן זוג ובמילים פשוטות – אני רוצה קולה…אבל מה שאני באמת צריכה – זה מים.

תכיני שאלות, שלחי אותן אלי במייל ואענה לך בשיעור.

 

לבירור השיעור הקרוב שלחי מייל או תתקשרי למשרד (077-4905070).

 

שרוני