ניוזלטרים של שרוני

שונאת אותו אבל חוזרת אליו?  

לפעמים נדמה לך שאין שם כלום, לפעמים יש שם הכל… אז למה זה תקוע? למה זה לא נגמר או פשוט משגשג?

נטע התקשרה היום, היא שונאת אותו, ככה היא אמרה.

"אני מכורה אליו…גם הוא אלי.." אבל זה פשוט לא עובד.

"כל הזמן חוזרים אחד לשני, אבל הקשר הזה רק

תוקע אותי, אני לא מתקדמת והזמן רץ…"

"אם זה לא זה, אז זה פשוט צריך להיגמר…

ואם זה כן זה, כמו שזה מרגיש לעיתים קרובות…

אז למה הקשר לא מתקדם?"

היא שאלה אותי.

קצת רקע,

נטע, 39, בכירה בחברת היי טק, לפני כן בתפקיד

פינססי באחד המוסדות הגדולים בארץ, עשתה קריירה הילדה,

קנתה בית, אומנם במשכנתא אבל לגמרי לבד, מה שלא קל

במדינה שלנו… עשתה את הודו, תיאלנד ואפילו ארה"ב קוסט טו קוסט,

יש לה שיער חום ארוך וחלק,

פנים של בובה וגוף שלא מבייש דוגמנית, היא משחקת

סקוואש פעמיים שלוש בשבוע, ומנויה לחדר כושר.

"הכל פגז" היא אומרת, חוץ מנושא הזוגיות.

"אבל פה זה באמת תעלומה בשבילי, הוא…" היא אומרת

כשהיא מתכוונת לאיתן, "הוא הפך לי את החיים…"

הם הכירו באפליקציית טינדר, הוא אמר שזה לא אומר כלום,

הוא אמר שהוא מחפש יותר מסטוץ, שהוא בשל, שהיא לא תיבהל

מפער הגילאים בינהם, "שש שנים זה שטויות" הוא אמר,

"אני לא מחפש להיות אבא מחר, אבל אם זה יקרה, זה גם

לא מלחיץ אותי… " נטע אהבה לשמוע את זה.

 

שלושה שבועות אחר כך נטע גילתה שהיא בהריון מאיתן.

"לא דיברנו על זה יותר מידי, הוא קצת נבהל, אבל הגיב בצורה

מאד בוגרת, הוא אמר שאני אחליט וכל החלטה שלי הוא יקבל..

כל כך אהבתי אותו על זה. החלטתי לעשות הפלה. הקשר היה

נורא צעיר וחשבתי שזה מוקדם מידי ויהרוס לנו…חשבתי גם

שזאת צריכה להיות החלטה יזומה של שנינו… בקיצור הפלתי.

הוא היה שם, הוא דאג, אבל גם הרגשתי את הפניקה שלו,

אחרי ההפלה הוא התרחק. לא נעלם אבל התרחק.

נתתי לו. למדתי, לא רדפתי. את אמרת בסמינר שגבר

רוצה הוא גבר עושה..? אז חיכיתי, והוא באמת עשה.

שבועיים קרים אבל אז הוא לאט לאט התקרב. נתתי לו.

איפשרתי, הייתי פרינסס. לא הלחצתי. לא רדפתי.

וזה היה קשה. הייתי הורמונאלית בטירוף בגלל ההיריון וזה

שיגע אותי, אבל הייתי חזקה.

נסענו לחול יחד. היה מדהים. הוא לא הפסיק להגיד כמה הוא אוהב

אותי. נתתי לו לחזר, לרדוף, איתגרתי אותו, עשיתי כל דבר שלימדת

אותי… אבל, זה לא עזר.

ואולי גם אני אשמה.

כי כשחזרנו לארץ התחלתי לדבר על לעבור לגור יחד,

חשבתי שלא מתאים לדבר על מיסוד, חשבתי שאין טעם בחיתוך

כי הכל עבד מעולה, אז התחלתי לדבר על לעבור לגור יחד.

אולי זאת הייתה טעות. אולי זה נעשה לא נכון. זה בטוח היה

נגד כל מה שלמדתי אצלך. בכל מקרה, הוא התחיל שוב להתרחק.

אמר לי שכל הסיפור עם ההפלה הלחיץ אותו. הוא רוצה משפחה אבל

הוא רוצה להרגיש שהוא רוצה אותה איתי. הוא חזר ואמר שוב ושוב

שאני לא נותנת לו לבוא אלי…לא ממש הבנתי. אבל הוא גם לא הסביר.

ואז עשיתי חיתוך.

אמרתי לו שאם הוא אחרי שבעה חודשים וכל מה שעברנו

יחד לא שוקל מעבר לגור יחד אז אין מה לעשות… זה לא יעבוד

אני לא בת 25 ואני לא יכולה להתמודד עם החוסר החלטיות שלו.

הוא אמר לי שהוא מכבד את הבחירה שלי. חבל לו אבל הוא מבין.

ואז הוא אמר לי משפט שאני לא אשכח:

"את תמיד תהיי שלי, גם אם אף פעם לא תפנימי את זה באמת"

הוא כמובן לא הסביר. אני כן שאלתי.

המקסימום שהוא כן היה מוכן להגיד היה עוד משפט סתום

בסגנון של "אולי יום אחד תתבגרי ותהיי האישה של הגבר שלך"

ואז התחילה הרכבת.

כל כמה שבועות הייתי מתגעגעת, או שהוא היה מתגעגע,

היינו חוזרים. כשהיינו חוזרים היינו הכי מחוברים בעולם,

ואז שוב דיברתי על עתיד והוא שוב נלחץ וברח.

הקטע שאני לא מצליחה להבין זה למה הוא טוען שוב ושוב

שהוא בכלל לא נגד מיסוד אבל כל פעם שאני מתחילה לרמוז

ש"יאללה עוברים לגור יחד…" הוא מתחיל לריב איתי ובורח.

כבר נפרדנו ארבע פע' בשנתיים האחרונות.

דיי, מה אני עושה?

 

אני בטוחה שכבר שמעת יותר מסיפור אחד כזה, אני בטוחה

גם את שומעת בדימיונך את הקול של ורד רזיאל ז'קונט

אומרת: "תזרקי אותו!"

אבל לא, אני לא ייעצתי לנטע לעשות את זה. אני כן הזכרתי

לה כמה עקרונות שהיא למדה בסמינר תשוקה.

כמה עקרונות מאד ברורים שאם את שומרת עליהם

אז גם הגבר "הבעייתי ביותר" יכול להיות שלך. יכול להתמכר אליך,

והיא חשוב – ישתף איתך פעולה.

אבל…

הנה הקט'ש,

את חייבת לדעת מה את באמת רוצה.

כי נטע, לדעתי, וגם אמרתי לה את זה, לא באמת סגורה על

מה חשוב לה ומה היא רוצה. ואיתן יודע ומרגיש את זה.

הוא מרגיש שהיא קרועה בין העצמאות שלה לבין הרצון שלה

בזוגיות איתו, הוא יודע שהיא רוצה משפחה אבל גם עסוקה

בלתכנן את הבילוי הבא שלהם, הוא יודע שהיא רוצה אותו אבל

עוד לא מוכנה להתמסר אליו.

והשורה האחרונה כאן, היא גם השורה התחתונה.

כשאיתן אמר לנטע –

"את לא נותנת לי לבוא אליך" הוא בעצם אמר

כמה דברים בשפה גברית,

הוא אמר "את לא סומכת עלי"

הוא גם אמר "את לא נותנת לי להוביל"

והוא גם אמר עוד משהו,

הוא אמר – תני לזה להיות רעיון שלי. תני לי ספייס

לבוא אליך. תפסיקי לנסות לשכנע אותי.

 

"לא, הוא לא נלחץ או מפחד ממך, זאת טעות לחשוב ככה"

אמרתי לנטע.

הוא בכלל לא לחוץ ממך. הוא רוצה את המקום להיות הגבר שלך.

את נותנת לו הכל, חוץ מזה.

ולכן, אתם חוזרים ונפרדים. את לא נותנת לו להיות הגבר שלך.

בסבב הבא שלכם, נסי לתת לו להיות הגבר שלך. כמו שלמדת,

אבל באמת. ואז תראי מה קורה.

 

יש לך גם שאלה?

את מוזמנת לשאול אותי בעמוד שלי בפייסבוק "שרוני רובינשטיין"

או באחד הקורסים / סמינרים הקרובים. פשוט תעני ב"השלב" למייל

שקיבלת ממני, כתבי שם ומס' נייד, ספרי לי במה את מתעניינת,

גיל, מקום בארץ, או כל נתון אחר שיכול להיות רלוונטי

ואשמח לסייע.

 

באהבה,

שרוני