שמי אסתי פ.

הכל התחיל בכתבה שקראתי בעיתון 7 ימים. על התפתחות נושא הקואצינג לתחום הרומנטי… תחום הדייטים, החיזור, הזוגיות והמשפחה. בתור רווקה שנושקת לגיל 30, המופעל עליה לחץ חברתי להמצא במערכת זוגית, קראתי בשקיקה את הנאמר בכתבה. בעקבות הנאמר החלטתי להעמיק בנושא. לאחר גלישה קלה באתרי האינטרנט הגעתי בנקל לאתר "פרינסס" של שרון רובנשטיין. מכאן ועד לקניית הספר הדרך הייתה קלה. בעידי קוראת בו בשקיקה אמרתי לעצמי "מה, זה לא יכול להיות, חייבים לנסות". הפלא ופלא הדברים תקתקו כמו שעון. הבחורים התנהגו כנאמר בספר. לאחר כמה ימים החלטתי להתקשר למשרדים לנסות לתהות על קנקנו של הסמינר לנשים. בעודי מדברת עם עובדת המרכז לאימון והכוונה זוגית אמרתי לעצמי בראש – אם אני לא אפרגן לי, מי כן? אם לא אעשה משהו כי זה עד היום זה לא עבד, אמשיך לצבור אכזבות. בגלגל ההוא הייתי, אני רוצה לעשות שינוי ולראות תוצאות. אז נרשמתי.

שלושת ימי הסמינר היו ארוכים ורבי מידע. אומנם הזמן עף מרוב הנאה, אך כמות התכנים הייתה גדולה והיה צורך בזמן כדי שהדברים ייתישבו במקומם. למדנו על חמשת אבני הכתר של הנסיכה, למדנו על משמעת והערכה עצמית. תרגלנו את דרך הדיבור ועל הצבת הגבולות ושיטת המיסים. עוד למחרת החלתי ליישם את הדברים והפלא ופלא – כפי שעבד על פי הספר כך עובד על פי הסמינר. העקרונות הן אותן עקרונות אך זכינו בהעמקת ה-"איך" לעשות זאת נכון. למדנו על הדרך שלנו להיות חכמות והרחבנו על הדרך של בניית הקשר והאופן הנכון למסדו. שרון הסבירה לנו את הראש של הגברים "בנות, הם לא מבינים רמזים" ואת הדרך הנכונה להעביר את המסר "אה…אז זה לא מסתדר". את הרוך של הנסיכה ולא חץ וקשת של האמזונה. שרון עמדה על ההבדלים בין שתי הדמויות ואף הראתה לנו במהלך שלושת הימים את דפוסי ההתנהגות של כל אחת מהן. מסקנה גדולה שהגעתי אליה מהסמינר הינו שהוא לא רק מדובר על התחום הזוגי כי אם על כל תחום בעייתי אחר בחיי בו אני רוצה לעשות שינוי. החלטתי להתחיל לעשות את השינוי

עד כמה אני רוצה זאת – בכל מאודי

ומאמינה שזה יקרה.

בעצם, לפי מה שלמדנו בסמינר – זה כבר קרה. השינוי כבר מוטמע בי (מדברים בלשון הווה או עבר. אף פעם לא עתיד).