ניוזלטרים של שרוני

למה אנחנו מקנאות ואיך להפסיק את זה?  

מה גורם לנו לקנא, מה ניתן לעשות כדי לא לסבול מהתחושה הזאת…?

למה אנחנו מקנאות ואיך להפסיק את זה? / שרוני רובינשטיין

אחת הבנות המקסימות שהייתה בסמינר תשוקה כתבה בפורום בוגרות שלנו

"קשה להיות פרינסס כשאחד מהחברים מצרף לבילוי את החברה החדשה שלו,

פצצת על מהממת שאין דברים כאלו… אוף! הלך לי כל החשק, אמרתי שאני לא

מרגישה טוב ונשארתי בבית…"

מה המשמעות של קינאה? ולמה פרינסס אמיתית תמיד תדע להתעלות מעליה?

קינאה היא תוצאה של פחד, מכניזם מובנה של מנגנון ההגנה שלנו, שאומר לנו

כביכול – "תקנאי כדי לשרוד" האם הקינאה באמת עוזרת לנו? האם הקינאה

באישה אחרת איי פעם הצליחה להעלים את זאת שאנו מקנאות בה? כנראה שלא…

ובכל זאת, אנחנו ממשיכות לקנא…איך אפשר להפסיק את הקינאה הזאת?

ומה יש בה, בקינאה, שגורם לנזק עצמי מיידי?

 

נתחיל בתובנה פשוטה –

 

בקינאה יש אמירה אחת מאד ברורה – והיא "אני פחות ממנה".

האם את באמת "פחות ממנה"? מי קובע? תחרויות יופי? מידת המכנס?

היקף החזיה? ברור שלא. יופי הוא תמיד בעיני המתבונן.

יופי שיש עליו קונסנזוס (הסכמת הרוב).

כן, יש יופי כזה, אין הרבה שיגידו שבר רפאלי מכוערת, או שאנג'לינה

ג'ולי לא יפה, בתוך הקטגוריה הזאת נמצא גם את אסתי גינסבורג,

שירלי בוגנים ועוד יפות שאין על יופיין ויכוח.

 

יופי הוא עדיין עניין של טעם

אבל גם היפות ביותר צריכות להיות "הטעם" של אותו הגבר כדי לעשות

לו את זה באמת. הנה עובדה לא ממש מפתיעה אבל חשובה – גברים

יהיו "מוכנים" לשכב עם אישה שהיופי שלה הוא קונסנזוס

אפילו אם היא לא ממש עושה לו את זה מבחינת מראה חיצוני.

נסביר את זה במילים אחרות –

אם היא מוגדרת "כוסית על" בעיני רוב החבר'ה יש סיכוי שבחור ממוצע

ינסה להיכנס עם אותה "כוסית על" למיטה גם אם היא לא באמת הטיפוס שלו

מבחינה חיצונית.

למה? כי אם יכנס איתה למיטה הערך החברתי שלו בעיני גברים אחרים

יעלה. אבל זה כבר נושא אחר ולניוזלטר אחר…

אז כן, מצד אחד אותה בחורה שהיופי שלה "בולט" או סוג

של "מאושר" ע"י גברים רבים, אכן מקבלת הרבה תשומת לב

אך מצד שני היא גם "זוכה" לחיזורים רבים ע"י גברים שלא

באמת מעונינים בה, שהיא לא באמת הטיפוס שלהם, אבל

הם יעשו מאמץ להיכנס איתה למיטה.

 

האם את צריכה להרגיש מאויימת ממנה?

העובדה שהיא יפה לא בהכרח אומר שהיא רעה,

העובדה שהיא יפה לא אומר שהיא תתחיל עם החבר שלך,

והעובדה שהיא יפה לא אומר שאין לה צרות משלה…

את לא יודעת מה קורה איתה באמת. את גם לא תדעי, למה?

כי החלטת לפחד ממנה. כי החלטת להתרחק ממנה.

אז מה השיטה של הפרינסס?

להיסתקרן לגבי אותה בחורה. לחבור אליה, לפרגן לה. להכיר אותה!

אם יש בה טוב, הרווחת עוד חברה. אם לא…

תרוויחי משהו אחר –  את תפסיקי לפחד ממנה. למה? כי

אנחנו לא יכולות לפחד ממה שאנחנו מכירות.

אנחנו תמיד פוחדות מהלא נודע. הפחד מסרס,

הפחד משאיר אותנו בבית,

הפחד משתק אותנו.

 

מצד שני…

כשגבר קולט שהאישה שלידו מלאה בפרגון

כלפי אישה אחרת, הוא מופתע. אחרי שנגמרת

ההפתעה הוא מרגיש את העוצמה.

העוצמה לא מגיעה מהכיוון של הבחורה היפה,

העוצמה האדירה הזאת מגיעה ממך,

אותה בחורה יפה ומרשימה ככל שתהיה הפכה

להיות פלקט יפה, הפכה להיות "דמות לא מציאותית",

משהו לא רגיל ממש כמו שחקנית בסרט.

את לעומת זאת הוספת לערך הגבוה שהוא גם כך

רוכש לך (בגלל התנהגויות הפרינסס האחרות שלך…)

ערך נוסף – שלמות.

כשאישה מפרגנת לאישה אחרת, כל מה שהגבר שלידה

יכול לחשוב הוא "איזה מדהימה היא, איזו שלמות

יש לה עם עצמה שהיא מסוגלת לפרגן במקום שכל

אחת אחרת הייתה מקנאה…"

כן, הערצה אלייך, זאת התחושה.

אז בפעם הבאה שהוא אומר לך (בחוסר טאקט גברי אופייני…):

"ואוו, את קולטת איזה גוף מטורף יש לה…"

את עונה לו בשיא הרוגע:

"נכון, והפנים שלה אפילו יותר יפות…"

ושימי לב איך הוא בולע את הרוק ומפתח הערצה

לביטחון ולערך העצמי הגבוה שלך.

 

אז לסיכום:

קינאה היא רגש של *ערך עצמי נמוך,

הקינאה אומרת "אני פחות שווה ממנה…"

סקרנות וחבירה לאותו אובייקט קינאה (הבחורה היפה) מסיר את הפחד,

פירגון לאישה יפה מול גבר גורם לך לקבל עוצמה נשית בלתי רגילה.

 

באהבה,

 

שרוני