הוא גר בחו"ל, בא לארץ לחפש כלה ישראלית, תתני לו צ'אנס?
ניוזלטרים של שרוני
הוא גר בחו"ל, בא לארץ לחפש כלה ישראלית, תתני לו צ'אנס?
כותבת לי הילי, על הבחור שהכירה באתר הכרויות
היי שרוני,
הכרתי בחור מקסים בן 41 באתר הכרויות, גר בלוס אנג'לס, בעל חברת
אלקטרוניקה גדולה, גרוש + בן אחד גדול (בן 17) , הוא עבר לגור בLA
לפני 15 שנה עם אישתו הישראלית, הם התגרשו לפני 8 שנים, בהתחלה
הייתי סקפטית, מה יש לי להכיר בחור שגר בלוס אנג'לס?
אני בת 39, גרושה בלי, הייתי נשואה שנתיים, זה לא הסתדר ונפרדנו
ברוח טובה, הגברים בגילי מחפשים נשים צעירות בעשר שנים או יותר
או שהם מבוגרים ממני בעשרים שנה, ויש כמובן את בני ה35-40 הגרושים
שכן רלוונטיים לי ואולי אפילו מתעניינים אבל הם שוחים עמוק בחובות של
הגירושים שלהם, בדר"כ עם מזונות של 4000-5000 שקל על 2 ילדים
ויותר שמעבר למזונות גם מבקשים אקסטרות ואבא כמובן לא יודע להגיד "לא" ,
אז אם הוא בגיל שאני מחפשת ואפילו מעונין במישהי בגילי,
הוא גם בדר"כ לא רוצה ילדים נוספים ומתנהל בצניעות עם תקציב שבקושי
מאפשר דייטים של קפה ועוגה… ואם אני כבר פוגשת מישהו שראוי ומתאים..
הוא לא מגלה בי עינין יותר מסקס,
בקיצור שרוני, המצב לא להיט…
ואז הכרתי באתר את איתי, (שם בדוי כמובן), הוא פלרטט איתי,
בלי הפסקה יש לציין, עשה לי לייקים בכל תמונה באינסטגרם, בפייס
ולא הפסיק להגיד שאם היה גר בארץ לא היה נותן לאף זכר ממוצע
להתקרב אלי… ביום הולדת שלח לי לעבודה (לא מסרתי לו כתובת בית בזמנו,
היום כבר יש לו) זר פרחים ענק, באמת משהו מטורף, צירף דיסק עם
שירים רומנטיים ובשיחה שהייתה בערב בסקייפ אמר לי שהוא מתחיל
לשקול לחזור לארץ בגלל בחורות כמוני…
בשלב הזה כבר דיי נידלקתי עליו. זה לא קרה בגלל המראה שלו,
הוא נראה בסדר, אבל חוץ מהעובדה שהוא גבוה,
הוא לא ממש הטיפוס שלי.
אני אוהבת גברים בהירים והוא כהה יחסית, אני אוהבת את האקדמאים
והוא דיי פשוט, אומנם איש העולם הגדול אבל לא אחד עם תעודות.
אבל הוא כן גרם לי להרגיש מיוחדת, הוא דיבר הרבה על זה שהאמריקאיות
שיטחיות מידי בשבילו ושמאז שהוא התגרש הוא לא מצא אף אמריקאית
שיכולה להחליף את הישראליות, לא משנה עד כמה הן יפות או מטופחות,
לפחות אלו שהוא יצא איתן, והוא היה מת להכיר מישהי כבר ולהתמסד,
מדמיין את הכלה הישראלית שלו שיציע לה נישואין, חזר שוב ושוב שהחיים
בקליפורניה בלי זוגיות זה סתם…זה רדוד, זה שיטחי, שכבר נמאס לו,
שמונה שנים הוא מרגיש לבד, אמר לי :
"אני בשל לזוגיות כמו טוסט שרוף כבר…"
אמרתי לו שאני לא רואה את עצמי עוזבת את המשפחה וחיה שם
והוא אמר "כן, כבר הבנתי את זה, אבל אני מגיע לביקור לתקופה
ארוכה (קצת יותר מחודש) ואני בהחלט שוקל מעבר בחזרה לארץ..
ואז הוא התחיל להגיד – "אולי בזכותך אני אעשה עליה…אני מרגיש
שיש לך השפעה עלי…"
הוא התקשר אלי אחת לכמה ימים, לפעמים לכמה דק',
לפעמים שיחות ארוכות, כל הזמן התעניין בי. שאל אותי שאלות,
רצה לדעת עלי הכל…כששאלתי אם הוא רואה את עצמו הופך לאב
בפעם השלישית הוא אמר: "בעיקרון סיימתי את הפרק של החיתולים
והבכי בלילות אבל שוב, הכל יכול להיות…"
הוא היה שולח לי מלא תמונות מהחיים שלו, כאילו לחבר אותי אליו…
ושבוע לפני שהגיע לארץ הוא התחיל להגביר את קצב השיחות,
ואפילו עשה איתי שיחה בוואץ אפ כשהוא מראה לי כל מיני בגדים
ושואל אותי "מה להביא לך מתנה? אולי טבעת?" צחקתי אבל כמובן
שלא הסכמתי, גם לא לשימלה שהראה לי, אבל זה מאד מצא חן בעיני.
הדייט הראשון
שבוע אחר כך הוא נחת בארץ, ישר התקשר, אמר שהולך לישון
ונקבע לערב, נפגשנו בערב, הוא הזמין מקומות למסעדה שחבר שלו
המליץ, אסף אותי ברכב השכור והיה ממש מקסים.
שלח לי הודעת SMS מדליקה אחרי הדייט ובכלל היה מחזר מושלם.
למחרת התקשר בצהרים ושאל אם אני פנויה להיפגש בערב,
אמרתי שאולי כדאי שיתגעגע קצת והוא אמר "התגעגעתי אליך
חודשיים וחצי, נראה לי מספיק…" (זה הזמן שהכרנו ברשת),
הסכמתי להיפגש.
הדייט השני
הפעם הוא לא תיאם כלום, הייתי מופתעת, הוא הסביר שהוא לא מקומי
כמו שאני יודעת וחשב ש"נזרום", הצעתי איזה בר, ישבנו שם, שתינו,
היה כיף, הוא התחיל לדבר איתי על האופציה של החזרה שלו לארץ,
שאל מה דעתי, שאל אם אני חושבת שזה יכול לעבוד לגבר בגילו
שחי שנים בארה"ב, אחר כך הוא שאל אם אני חושבת שזה יעבוד בינינו…
לפני שהספקתי לענות על השאלה הזאת הוא כבר נישק אותי, ממש כמו בסרטים.
בסיום הנשיקה הוא אמר: "אני חושב שכן…"
בסיום הערב הוא שאל "מתי אני רואה אותך?"
אמרתי בפרינססיות: "תתקשר ונקבע"
והוא הוציא את הנייד מהכיס ולחץ "חייג"
לא הפסקתי לצחוק. הוא אמר:
"אני רוצה ללכת לישון ולהתעורר לידך, זה אפשרי?"
אמרתי שזה מוקדם לי.
הוא לא לחץ ואמר לי "רק שתדעי שאני סופר את השעות עד מחר"
הדייט השלישי
למחרת שוב התקשר בצהרים, קבענו להיפגש, שאל אם בא לי ספא,
אמרתי "בכיף", נסענו לספא בהרצליה, עשינו מסאז' ואחר כך ג'קוזי ביחד,
מפה הדרך אלי הביתה, ולמיטה… הייתה מאד קצרה.
אני יודעת שתגידי שזה היה מהיר מידי אבל בהתחשב בעובדה שהוא בא
לכמה שבועות, לא נראה שהיה זמן לבזבז.
פגישה רביעית בלילה
למחרת הוא התקשר אלי בצהרים שוב ואמר שהוא נפגש בערב עם חברים
ותיקים ושאל מה התוכניות שלי. אמרתי שאני לא יודעת ושידבר איתי.
הוא סימס לי ב11 בלילה "מתגעגע"
עניתי "גם אני"
ואז הוא כתב: "מסיים פה כמה שיותר מהר ובא, להביא לך משהו?"
הייתי מופתעת אבל זרמתי.
הוא הגיע רק באחת בלילה שזה קצת עיצבן אותי, שכבנו ונרדמנו.
היום החמישי
הוא עזב מוקדם בבוקר, ושמעתי ממנו רק בשבע בערב כשהוא סימס
לי "את לא מתגעגעת אלי?"
כתבתי לו: "אני מניחה שהיית עסוק"
והוא ענה: "בשבילך אני אף פעם לא עסוק"
אבל לא התקשר עד עשר בלילה.
בעשר כשהתקשר סיפר שהיה לו יום עמוס, הוא גמור מעייפות והולך לישון.
היום השישי – פגישה רביעית
למחרת התקשר 3 דק' באמצע היום לספר שהוא הולך למשפחה שלו בצפון.
לא שמעתי ממנו בכלל מעבר לכך עד למחרת בחמש.
"יש לך תוכניות יפיפיה?"
לא עניתי. הרגשתי זלזול, הרגשתי שהוא משחק איתי. לא יכולתי להצביע
על שום דבר, אבל הרגשתי שההתלהבות ירדה לו.
אחרי 4 שעות מאותה הודעה, בתשע בערב, הוא התקשר
הייתה שיחה שהתחילה קרירה, אבל הוא לא התרגש, סיפר לי שהוא אמר
לדודים שלו, בצפון, שהם הכי קרובים אליו, שהוא פגש מישהי מדהימה…
מישהי שעשויה לגרום לו לשנות את התוכניות שלו… ואז שאל "נחשי מי זאת?"
צחקתי. הוא אמר: "אני בא לאסוף אותך, נלך לשתות משהו? התגעגעתי…."
ויצאנו.
באותו ערב שאלתי אותו: "מה באמת אתה חושב עלינו?"
הוא אמר –" אני חושב שניתן לזה סיכוי בתקופה שאני פה, אם יזרום לנו
נשב ונחליט יחד מה עושים. אני לא מבטיח כלום אבל גם את
לא יכולה להבטיח, נכון?"
זה היה הגיוני. אבל גם קר.
לא היה לי נוח עם התשובה אבל זרמתי.
שיחת "אתה עדיין פעיל באתר?"
הפגישות שלנו לא היו כל יום. היו לו עוד פגישות עם משפחה
וחברים אבל אז, כשבועיים וחצי אחרי שהוא הגיע לארץ, באחד
מהסופ"שים כשהוא אמר שהוא יהיה בצפון ולא ענה לנייד, סתם
מתוך סקרנות נכנסתי לפרופיל שלו באפליקציה,
היה כתוב שהיה מחובר לאחרונה בצהרים.
הייתי בהלם. אבל התאפקתי ואז כשהוא חזר ונפגשנו שאלתי אותו.
הוא אמר שהוא סתם נכנס לבדוק הודעות, שאלתי – "אז מה הסטאטוס שלנו?"
והוא אמר: "חשבתי שדיברנו על זה… כשתחליטי שאת רוצה כיוון חד משמעי
נדבר על זה…" וכאן הוא בלבל אותי.
הבעיה הייתה שהפגישות היו כל 3 – 4 ימים כזה,
היו פחות ופחות טלפונים אבל אני כבר התאהבתי. והיא הרגיש את זה.
למרות שחפרתי לך, אני את הסוף של הסיפור אקצר.
הסוף
הוא חזר לארה"ב,
אני לא קיבלתי הצעה ממנו, לא בזמן שהיה פה ולא אחר כך,
הקשר התמוסס לו ואני נשארתי לי עם לב שבור.
ואני שואלת אותך שרוני – מה לעזאזל קרה פה? אוקיי, אז הוא
לא ראה אותי בקטע רציני, אז למה כל השיחות סקייפ הללו?
כל החברות שלי הזהירו אותי שזה בזבוז זמן לצאת עם מישהו שלא גר פה,
כולן אמרו לי שזה לא מתאים, אבל באמת שרוני, שבשלב כלשהו,
אפילו חשבתי לעבור לגור שם, רק כי פשוט התאהבתי בו, וזה עוד קרה
לפני שהוא הגיע…. את מבינה?
אז איפה טעיתי??? תעזרי לי להבין כדי לא לחזור על הטעות שוב.
תודה מראש!!!
הילי
היי הילי,
תודה על החפירה, (: אההה מייל, כן, רצית שאבין את התמונה המלאה
ואכן הבנתי. זה בסדר. אז בואי נעשה סדר.
יצא לי חרוז…
האם לצאת עם גבר שגר רחוק ממך?
נתחיל בשאלה העקרונית האם לצאת עם גבר שגר רחוק,
נדמה לי שהתייחסתי לשאלה הזאת בספר "למה היא ולא את"
אבל גם אם לא, ואני מדברת על זה בעיקר בסמינר
תשוקה, אני אתן לך תשובה עקרונית. התשובה היא דיי פשוטה.
את צריכה לשאול מראש, בצורה מאד עינינית אבל חמודה –
"ומה אם נרצה להתעורר יחד כל בוקר, איפה נגור?"
השאלה הזאת צריכה להישאל הכי מוקדם שאפשר, מ
ציד כבר בשיחה הראשונה. אם התשובה שלו היא באיזור
המגורים שלו וזה משהו שיכול להיות אטרקטיבי
עבורך, שזה אומר – יכול לעבוד עבורך גם פרקטית,
הרי שזה בסדר. אבל אם העסק שלך לא יכול לפעול
בשום מקום אחר חוץ מהעיר שבה את גרה,
אם העסק שלך מצליח או שמסיבה כלשהיא אחרת –
את לא רואה את עצמך גרה במקום אחר,
הרי שהמשך השיחה דיי מיותר.
אז נכון, את העלת את הנושא הזה,
אבל לדעתי העלת אותו מאוחר מידי.
העלת אותו בשלב שהבחור כבר ממש מצא חן בעיניך,
עשה לך את זה, גרם לך להתרגש מהשיחות איתו,
בשלב הזה, היית קונה כל תשובה שלו. והוא אכן נתן לך
תשובה שהשתיקה אותך –
"אולי בזכותך אני אעשה עליה…אני מרגיש שיש לך השפעה עלי…"
שזאת תשובה חמודה מאד, פלרטטנית משהו (תיכף נגיע גם לזה..)
אבל הוא בעצם ענה לך: "אולי, זה לא בתוכניות שלי". ז
את התשובה האמיתית שקיבלת,
את פשוט לא רצית לשמוע.
להקשיב – מה הוא באמת אומר לך?
את גם "לא שמעת" עוד כמה דברים שהבחור שלך כן אמר. התעלמת.
למה אני מתכוונת? למשל, הוא אמר לך שהוא גרוש 8 שנים,
הוא אמר לך שהיחסים שהיו לו עם האמריקאיות
בשמונה שנים הללו היו רדודים, משעממים, שיטחיים…
ושהוא מחפש ישראלית.
אבל את שמעת רק את הקטע האחרון של המשפט.
את לא הקשבת לכך שהוא כרגע סיפר לך שהוא
ניהל בשמונה שנים האחרונות קשרים לגמרי שיטחיים.
הוא אמר לך את זה. במילים שלו. את פשוט לא רצית להקשיב.
יקירה,
זה נוח לחשוב שהאמריקאיות (המטופחות והיפות לדבריו)
הן כולן שיטחיות, אבל שתינו יודעות שלא כולן שיטחיות.
אבל בואי נעזוב את זה, נניח שכן, חסרות ישראליות
בלוס אנג'לס?
אל איי מפוצצת בישראלים. אם היה רוצה רק ישראלית הוא היה מוצא.
אז הוא מספר לך שהוא מתורגל לקשרים שיטחיים
ואת לא רוצה לשמוע.
הוא מספר לך שהוא לא יודע ושאין לו תוכניות לעבור
לארץ ואת לא רוצה לשמוע.
את מסתנוורת מהפרחים, מהשיחות סקייפ וההתענינות.
את מסתחררת מהפלרטוטים האין סופיים שלו,
חיזור של פעם בכמה ימים גורם לך לפנטז על האהבה
החדשה שתרעיף עליך תשומת לב וחיים נוחים.
אני לא אומרת שזה לא בסדר,
אני כן אומרת שלא רצית לשמוע מה הוא אומר באמת
וסיפרת לעצמך סיפורים וזאת הבעיה האמיתית.
פרקטיקה – מה באמת קורה.
ואז, כשהוא הגיע לארץ, הוא התחיל לזלזל כבר בדייט השני
כשלא טרח לתכנן בילוי כזה או אחר, עכשיו תראי, נכון,
את יכולה להגיד – אבל רגע, הוא באמת לא מקומי,
זה לא נורא…
ופה אני עוצרת ומבקשת ממך להסתכל על התדמית
שהוא ביקש לייצר עבורך.
כל החודשיים שהוא היה איתך בקשר טרם ההגעה שלו לארץ,
מה התפקיד שהוא לקח על עצמו?
תפקיד המחזר הרומנטי, נכון או לא? תעני לי – כן או לא?
ברור שכן.
מקצוענות
יופי. אז מה קרה בעצם?
24 שעות אחרי הדייט הראשון הוא מתחיל לזלזל בתפקיד?
פתאום הוא לא יודע להתקשר לחבר שלו ולהגיד לו –
לאן היום אני לוקח אותה?
פתאום הוא איבד את יכולת החיזור המטורפת שהייתה לו עד עכשיו?!
לא.
זה לא כי הוא לא יודע לעשות את התפקיד כשהוא בארץ,
זה כי זה לא היה לו מספיק חשוב.
הוא זיהה שאת מתלהבת והוריד את הרגל מהגז.
הוא כמובן התלהב פחות.
הוא הרגיש שאת כבר "חצי דרך בפנים" מבחינתו.
ואכן בדייט השלישי הוא כבר היה שם.
והוא עשה את זה במקצוענות.
מקצוענות של מחזר, מקצוענות של פלייר. וגם…כדי שלא
יהיה אי הבנות לאן זה אמור לזרום…
הוא הזרים אתכם לג'קוזי, לייתר ביטחון.
וכמו שאנחנו יודעות – את זרמת.
האם זאת טעות ששכבת איתו בדייט השלישי –
האמת היא שזה לא ממש משנה,
עשית טעויות בהתנהגות שלך עוד קודם.
אבל הטעות הגדולה היא שכבר בשלב הזה
יכולת לזהות את החוסר התלהבות שלו ממך ולא להיכנס איתו
למיטה ולהיות הרבה יותר פגיעה ממנו כתוצאה מכך.
וכן, זה הופך אותנו ליותר פגיעות. נקודה.
למחרת, הוא שוב מתנהג כמו מקצוען, רק שהפעם תוסיפי
למקצוענות שלו גם "שתלטנות", שימי לב שהוא "מודיע" לך
שהוא בא. את מבינה כמה מהר הוא קרא את התמונה?
תחמנות של מקצוען אמיתי
יומים אחר כך כשהוא מרגיש שהתקררת הוא מחמם אותך
על ידי "שאלות עתיד" שעבורי, כמי שמעבירה גם סמינרים לגברים,
לא נשמעות מרגשות במיוחד
ואפילו דיי שקופות, כל המטרה שלהן היא לגרום לך להירגע ולהרגיש
שיכול להיות שהוא באמת רואה את הקשר הזה כרציני.
אבל הנה עוד נקודה חשובה מאד שאני מעבירה הרבה מאד
בסמינר תשוקה בדוגמאות שונות –
עזבי את מה הוא אומר, שימי לב מה הוא עושה!
אם הוא מתקשר רק בערב או מסמס ולא מוטרד שלא ענית
לו במשך 4 שעות,
אם הוא מספר לך ש…"את תהיי האחת שתשכנעי אותו לעשות עלייה…"
אבל מצד שני
לא מציע לך להצטרף אליו ורק נזכר לבוא אליך באחת בלילה,
אני חושבת שהתשובה ברורה ולא באמת היית צריכה לראות אותה
כתובה ב"נראה לאחרונה"
באפליקציה של ההיכרויות, יקירה, את קיבלת את התשובה עוד הרבה קודם,
אבל, כמו שכבר אמרתי – לא רצית לדעת.
למה הוא עשה את זה?
למה הוא עשה את זה? אולי הוא לא היה רציני מלכתחילה?
תראי, התשובה לזה גם היא דיי פשוטה, היא דומה לתשובה לשאלה
של "למה כלב מלקק לעצמו את הבייצים?"
והתשובה היא – "כי הוא יכול"
אני דיי בטוחה שהוא מכיר את היכולות שלו, את הפלרטוט הממכר,
את המצגת "אני גבר שווה" שהוא יודע לייצר מול נשים,
אני בכלל לא בטוחה שהוא חיזר רק אחריך. אבל הנקודה היא
אחרת. הוא ידע שהוא מגיע לחודש לארץ. הוא רגיל לקשרים,
רגיל לנשים יפות סביבו. הוא רצה לאפשר לעצמו ביקור כייפי בארץ
גם מהבחינה הזאת.
האם הוא לא התכוון לכלום ממה שאמר? לא בטוח, בדיוק כמו שאת
חיית בפנטזיה שהוא מכר לך, גם הוא שקע בה מידי פעם… אולי הוא
יתאהב בישראלית, אולי הוא יחזור לארץ… אולי.
אבל בינתיים שיהיה כיף בביקור. מה רע?
מציאות
ועכשיו אני אתייחס לתחילת המייל שלך. שהוא חשוב יותר מכל
הסיפור שסיפרת פה. כן, יש אחוז גבוה של גברים בגילך
שמחפשים נשים שצעירות מהן בעשר שנים,
אבל את יודעת למה? כי הן פחות קשות, כי הן פחות ביקורתיות,
כי הן פחות חשדניות, כי קל להם יותר איתן. זה נכון.
נכון, שמרבית הגברים בגילך שהם גרושים יהיו עם ילדים
ואולי גם עם "נטל" של מזונות. העולם לא מושלם. צודקת.
אבל, אני רוצה להזכיר לך משהו פשוט –
את לא מחפשת אלפי גברים, את מחפשת אחד. זהו, רק אחד.
אז אולי יש אחוז גבוה שהוא כך או או כך.
אבל את לא מחפשת אחוז. את מחפשת גבר אחד.
אחד שלא יהיה אולי מיליונר אבל יהיה לו מספיק לארוחת ערב מידי פעם (וכן,
יש גברים כאלו שגם יש להם ילדים…תתפלאי)
ואחד שירצה אותך.
השאלה שלי אליך עכשיו היא –
מה את עושה כדי שהאחד הזה ירצה אותך?
כי אם את בעצמך אמרת שרובם הם כאלו וכאלו, זה אומר שגם את יודעת שיש
בין אותם גברים, בחתך שאת מחפשת, גם כאלו שכן מתאימים.
אבל האם הם ירצו אותך? האם את יודעת להתנהג בצורה אטרקטיבית
איתם? האם את יודעת לאתגר אותם? למשוך אותם? ולא, אני לא מדברת
על משיכה מינית. זה קל.
אני מדברת על משיכה רגשית של גבר לאישה.
זה קל לתת לגבר הרחוק ממך עשרות אלפי קילומטרים לחזר אחריך,
זה "בטוח", אבל גם זה כמו שראית, יכול להתפוצץ לך בפנים.
הדרך האמיתית שלך היא להיות אמיצה ולהתמודד עם מה שפחות קל.
מה שפחות נוצץ, מה שאמיתי. ופה לנצח.
היו לך מערכות יחסים, היית אפילו נשואה. את יודעת שמה שידעת עד היום
על תקשורת מוצלחת עם גבר לא עבד עבורך מספיק טוב. לא הביא
לך את התוצאות שרצית.
אני לא יודעת מה את עושה כשאת לא מקבלת את התוצאות שאת רוצה,
אבל אנשים שאוהבים הצלחה, פשוט מנסים עוד שיטה, עוד דרך,
עוד רעיון… עד שזה עובד להם.
הפרינסס, האישה שאת קראת עליה במאמרים שלי, היא אישה חזקה
מבפנים, היא אישה עם נשיות חכמה, היא מנווטת את הגבר שלה בצורה
נשית, היא מאתגרת אותו, היא מקסימה אותו, היא זאת שגורמת לו
לקום בבוקר עם חיוך.
ואת יודעת מה הדבר הכי מדליק בזה? היא חלק ממך כבר עכשיו.
אני מזמינה אותך להכיר את האישה הזאת בעצמך.
שהיה יום מקסים,
באהבה,
שרוני
