האישה ההרפתקנית

בחור צעיר יותר, בחורה גרושה עם ילדים והוא גם עובד אצלה..
היי ,
שמי אלינור בת 29 גרושה+3 , אני מנהלת חברה משפחתית של אבא שלי,
קיבלנו לעבודה בחור ממש חמוד (רווק ,27 ) וישר נדלקתי עליו אחרי חודשיים של פלירטוטים הדדים קלטתי שהבחור ביישן אזרתי אומץ בשישי אחד והזמנתי אותו לצאת , הוא ידע שיש לי ילדים ושאני יותר גדולה ממנו בשנתיים והסכים.
יצאנו והיה ממש כיף בסוף הערב הוא נישק אותי ובילינו שעתיים בהתנשקויות והיה ממש כיף איתו.
ביום ראשון , בעבודה הוא אמר לי שבגלל שהוא עובד אצל אבא שלי הוא לא רוצה להמשיך את הקשר למרות שהוא ממש מחבב אותי , לא התווכחתי והסכמתי , למחרת בעבודה הפלירטוטים המשיכו כרגיל וביום חמישי הוא הזמין אותי שוב לצאת.
מאותו יום היינו יחד במשך חודשיים ככה, אני לגמרי התאהבתי בו ויום אחד בטירוף חושים אמרתי לו את זה.
הוא לא ענה לי ואמר רק שהוא מבולבל ושהוא לא יודע מה להגיד , שיש לו רגשות אבל הוא לא יודע מה הם , הוא גם אמר שאני הבחורה הכי מיוחדת שהוא יצא איתה ושסקס כמו שהיה לנו לא היה לו בחיים . בסופו של דבר הוא אמר לי שהוא ממש אהב לשמוע שאני מאוהבת בו. מאותו רגע התחלתי להרגיש חשופה ובלחץ ואמרתי לו שאני רוצה לדעת גם מה הוא מרגיש ולאן הקשר הזה הולך.
אחרי שבוע בערך הוא אמר לי שהוא לא מרגיש אותו דבר כמוני והוא לא חושב שכדאי שנמשיך להיפגש כי זה לא פייר בשבילי. קיבלתי את זה ממש קשה וממש נשבר לי הלב, בכיתי המון והוא כל הזמן התקשר לראות מה איתי ואני ישר הייתי פורצת בבכי. בימים האלה לא ראיתי אותו גם בעבודה.
ביום ראשון שהגעתי לעבודה שוב חזרו הפלירטוטים והטלפונים,
וביום רביעי הוא הודיע שהוא בא אליי לסדר לי משהו בבית שהוא הבטיח ממזמן, כמובן שכשישבנו לבד יצא לנו לדבר ואני אמרתי לו שנכון שהתאהבתי בך קצת אבל לדעתי יש לנו קשר טוב ואם אתה רוצה נמשיך את הקשר כמו שהיה בהתחלה בלי לחץ של רגשות. והוא הסכים.
מאז עברו שבועיים בערך, מתי שאנחנו נפגשים הכל סבבה ביננו אבל ביום יום הוא כבר לא טורח לא מתקשר לא יוזם לבוא אליי או לצאת מדי בוקר הוא שולח לי הודעת בוקר טוב אבל אני ממש מרגישה שאני רודפת אחריו.
אתמול החלטתי שאפסיק להתקשר ונראה מה יהיה , בבוקר כרגיל שלח הודעה, לא התראינו בעבודה, לא התקשרתי אליו כל היום ולא שלחתי הודעות וגם הוא לא. השאלה שלי היא מה לעשות.
שאני איתו אני מרגישה שהוא ממש אוהב אותי אבל שאנחנו לא ביחד זה ממש כמו להיות לבד.
סליחה על המגילה (בכל זאת פורים…)

ותודה מראש