תגובות מהמשתתפות בסמינר תשוקה

גברים כמו חטיפים…

היי שרוני יקרה,אומנם לא עבר בקושי שבוע מהסמינר, אבל אני כבר מרגישה את השינוי המדהים שמתחולל בחיי בעקבותיו.

אנשים מסביבי מחמיאים בלי סוף להשקעה החדשה במראה החיצוני שלי, בעיקר מתלהבים מהשיער הפזור שלי ומעד כמה שנעשיתי אלגנטית פתאום. גם מבלי שראו אותי, גברים חדשים רבים פתאום יוצרים אתי קשר ומנסים להתחיל אתי. למדתי ממך שיעור חשוב- איך לסנן את מי שהתאימו לתבנית הקודמת והנוחה שהייתה לי:

פעם הייתי מסתפקת בגברים שהיו לי כחטיף, קלילים, לא מחייבים ולא משביעים, אבל בהחלט יוצרים את הנזק לאורך זמן.

עכשיו אני מתחילה להבין עד כמה פחדתי להיפגע. פעם זאת הייתה סתם הבנה- שכן, העובדה שאחי נהרג בצבא בילדותי והעובדה שהוא היה הדמות הגברית שהכי הערצתי בחיי, השפיעו רבות על ההתייחסות שלי כלפי גברים, אבל היום אני קולטת עד כמה פחדתי שגם הגבר הזה שמוצא חן בעיניי "ימות" לי.

עד כמה פחדתי להעריץ אותם, עד כמה לא באמת רציתי להתקרב ולפתוח את לבי אליהם, ולהיות פגיעה.

אני מוכנה עכשיו לגבר שישביע אותי, לגבר שיעשה לי טוב, למישהו הזה שאוכל להתקרב אליו ולסמוך עליו שהוא יהיה שם לצדי כשאני צריכה אותו. בדיוק כמו שאחי היה עבורי.

אני בוכה כשאני כותבת את זה, את מאמינה?

אני מוכנה מעכשיו להתחייב לעצמי. הכלים שנתת לי בסמינר ישמשו אותי לא רק כדי להתקרב לגברים, אלא כדי להתקרב לעצמי. הגבר הוא רק הבונוס.

אני מצרפת את החוזה שחתמתי עליו עכשיו עם עצמי. אני לא מצפה שתעקבי אחרי הביצוע או משהו כזה, אבל עצם הידיעה שמישהי כמוך רואה ויודעת שהתחייבתי לעצמי, תעזור לי לחזק את המחויבות הזאת.

שוב, המון תודה לך יקירה. את אדם נדיר.