ניוזלטרים של שרוני

אסרטיביות בשקל 

איך את נלחמת עבור העקרונות שלך? עבור הדברים שחשובים לך?איך את מתמודדת עם מה שמפריע ומעצבן אותך?

אסרטיביות בשקל – זינה הלוחמת בדרכים

באיזו טקטיקה את משתמשת – החרב של זינה או
החיוך הפרינססי של יסמין?

בשם ממלכת הצדק אני אפעל! זה לא בסדר! אני אפעל
ואתקן את העולם! אני אחנך את כולם כדי שיתנהגו כמו בני אדם!
האם את מזדהה עם האמירות הללו? האם את מוצאת את עצמך
פעם אחר פעם "מובילה את ההפיכה" הבאה גם אם מדובר בקרב
על המזגן במונית שירות? האם יש לך רשימה של כללי התנהגות
שאחריה כולם צריכים להתיישר אחרת הם מקבלים את הנזיפה
והמבט המחנך שלך? ואיזה כלי נשק עובד לך יותר במקרים האלה
– צעקות או חיוך?

הנסיכה זינה, לוחמת מהוללת, נאבקת ביום ובלילה באלים וביצורים
מיתולוגיים. היא מצוידת בחרבות, בקשתות, ובגברים חסונים הנלחמים
איתה למען מטרותיה הצודקות. היא בקושי מחייכת. היא קשוחה.
היא לא רואה ממטר. היא גבר במסווה של אשה. אמאזונה. לעומתה,
תכירו את הנסיכה יסמין מ"אלאדין" שרוצה לצאת סופסוף מהארמון
שבו היא חיה כל חייה, להיות חופשיה ולהתחתן מאהבה,
ובמקביל למנוע מהיועץ המניפולטיבי והאכזרי של אביה הסולטאן
להשתלט על הממלכה. היא נעזרת לשם כך בנמר-המחמד שלה ובגנב
המקסים אלאדין.
ובניגוד למה שאולי את חושבת, יסמין לא כנועה ולא פסיבית, אלא להפך –
היא יצירתית, נועזת, חצופה, עומדת על שלה ופועלת למען מטרותיה
באלגנטיות ובנשיות. פרינסס.

בינינו, אם תשימי לב, רוב האנשים ש"מעירים" לאחרים הם רוב
מוחץ של נשים דווקא. גברים כמעט ולא עושים זאת. ואם כן,
זה בגלל שהאשה שלהם עשתה להם את המוות שיתלוננו במקומה.
מוזר נכון?  היינו מצפות מהם הרי לקצת יותר "לוחמנות", לאסרטיביות,
שלא יהיו כנועים, שישיגו את מה שהם (או אנחנו יותר נכון)
רוצות, שיהיו גברים! אבל אני אגלה לך משהו: לרוב הם פשוט לא
מרגישים צורך לעשות זאת. הדברים שאותנו, הנשים, כל כך מרתיחים,
לגברים פשוט לא מפריעים.
אלא אם כן האגו הגברי נפגע, וזה קורה בדרך כלל מול גבר אחר ואז
הקרב מדלג על שלב התלונות והרטינות חסר המשמעות ועולה מדרגה
ישר אל עבר אלימות מילולית או אפילו פיזית.

יש לי חבר טוב, שבמקצועו הוא מנהל עמודי פייסבוק מסחריים.
יום אחד הוא שואל אותי "שרוני, שמתי לב למשהו מאוד מעניין.
עמודי פייסבוק מסחריים נועדו בין השאר להעניק מקום לגולשים לשאול
שאלות, לתת ביקורת, להציף בעיות שהם נתקלים בהם מול החברות
השונות.  אבל זה פשוט לא ייאמן, כמעט כל מי שעושה את זה הן נשים.
הן פשוט מתלוננות על הכל ועל כלום, בעיקר על שטויות, ולפעמים גם
על דברים לגיטימיים וצודקים, אבל הניסוחים מתלהמים, ומלאי טון של
האשמה וביקורת, הן ממש צועקות מהמסך, כאילו הרגע לכל הפחות
חטפו לה את הילד או שרפו
לה את הבית. וגם אי אפשר לרצות אותן. הן אף פעם לא מרוצות ותמיד
תמיד יש להן עוד טענות. אני לא רואה כמעט אף גבר עושה את זה.
ואם גברים מעירים על משהו, זה בדרך כלל שאלות עניינינות או
הצעות לייעול ושיפור השירות או המוצר. מה דעתך? שמת לב לזה?
יש לך מושג למה זה קורה?"

בעיקרון התשובה לכך היא פשוטה. אנחנו הנשים בדרך כלל בעלות יותר
מודעות לסביבה, חוש הצדק שלנו מפותח יותר, אנחנו בעלות יכולות ורבליות
טובות יותר מרוב הגברים, וגם מרגישות צורך לדבר או לשטוח את הטענות
שלנו בפני מישהו. שיקשיבו לנו. בנוסף לזה, מה לעשות, פיזית לגברים יותר
קל להתמודד עם "מפגעים סביבתיים" מאשר לנו, ולכן לרוב הם סבלניים
יותר ודברים פחות מפריעים להם.
אבל השאלה היא איך אני, ואת, מחליטות להתמודד כאשר משהו מפריע
לנו. וכאן נעוץ ההבדל הכל כך חשוב בין האמזונה לפרינסס.

אסרטיביות בשקל

באוטובוס, במונית שירות, ברכבת, במטוס, בתור בבנק, בקולנוע,
במסעדה, בבניין המגורים, בהופעות, במוזיאונים, איפה לא? ועל מה לא?
על המהירות, על המזגן, על הווליום, על השירות, על החוצפה, על האוכל,
על הרמה, על החניה… צריך רק להקשיב וכמעט בכל מקום ובכל הזדמנות
תוכלי לשמוע קול צפצפני מעצבן של אמאזונה שמעיר למישהו על משהו.
כי היא יודעת יותר טוב. כי היא התרגלה כשהיא מרימה את הקול ודורשת
ב"אסרטיביות" – היא מקבלת את מבוקשה.

אבל שימי לב – זוהי לא אסרטיביות. זוהי אסרטיביות בשקל. אסרטיביות בגרוש
שכל מה שעומד מאחוריה הוא "הרצון שלא ידפקו אותי" המעניקה תחושת עוצמה
מזויפת של שליטה בסיטואציה, הנובעת לרוב מתוך פחד של "אם לא אעשה משהו
בנידון מה זה אומר עלי, שאני פחדנית?", ומצד שני נטייה מעצבנת יותר של פשוט
רצון להשתלט לכולם על החיים והמרחב כי רק ככה את מרגישה בטוחה יותר.
כי רק ככה את מרגישה שקולך נשמע.

אז מה עושים?

השינוי העיקרי מתחיל כשאת מבינה מה הדברים שבאמת חשובים לך.
האם באמת כל כך עקרוני לך שדברייך יישמעו רק בשביל העובדה שדברייך
יישמעו? או שיש דרך נכונה וחכמה יותר שאת יכולה לפעול בה?

אני ממליצה לך בחום לפנות לך ערב בסדר היום העמוס שלך ולהתייחד עם
הסרט המצויר והמקסים "אלאדין" (ואני מדברת על הסרט הראשון, המקורי,
לא על ההמשכים). שימי לב לדרך שבה בנו את דמותה של הנסיכה יסמין.
שימי לב איך יוצרי הסרט אפיינו אותה כך שתהיה מלאה בחן, אלגנטית, ועם זאת
לא מתפשרת, אמיתית, ואסרטיבית. אסרטיביות אמיתית. זוהי אסרטיביות
המונעת מנשיות, מעוצמה, מיכולת להניע את האנשים מסביבה באמצעות
העוצמה הנשית שלה, ולא באמצעות חרבות וקשתות.

בכלל אני ממליצה לצפות כמה שיותר בדמויות פרינססיות בסרטי קולנוע.
את יכולה ללמוד מהן הרבה. הן יכולות להעניק לך הזדמנות להתחבר לתכונות
שונות שמדברות אלייך (אני ממליצה זאת אגב גם לגברים) וכך לנסות לשלב
אותן בחיים האמיתיים שלך. בקרוב אשלח לכן על הנושא ניוזלטר מיוחד, ובו
המלצות על סרטים ודמויות – הן פרינססיות והן אמאזוניות – שיכלול ניתוח
על כל אחת מהן.

היופי בעוצמה הנשית הוא שבלי הרבה מאמץ אנשים פשוט רוצים לעשות
בשבילנו את מבוקשנו. ואז אנחנו גם מרגישות באמת כמו נסיכות אמיתיות.
הסוד הוא לבקש ולא להעיר. לחייך ולא לנזוף. וכן – אם לא הקשיבו לנו או לא
עשו את מבוקשנו, גם להבליג, לספוג ולהכיל ולו רק בשביל להעצים את הנשיות
שלך לטווח הארוך, גם אם זה אומר לסבול קצת בטווח הקצר.

את סובלת ממזגנים בקיץ? רבאק תביאי איתך עליונית גם לאוטובוס. מפריע לך
שעקפו אותך בתור? חייכי אל ה"פושע" ותגידי לו בחיוך ובלי ציניות "אין בעיה אתה
בטח יותר ממהר ממני". בכל פעם שתעשי את זה, בכל פעם שתילחמי במפלצת
האמזונית הקטנה שבתוכך שצורחת שעשו לך עוול, את תרגישי חופשיה יותר,
נשית יותר.

יקירתי, להיות פרינסס אמיתית זה אומר לוותר על המנהגים של האמזונה.
על החרבות הישנות. על הקשתות. על העקיצות. הרעל. ה"להיות צודקת בכל מחיר",
על האגו, על הווכחנות, על ה"לצאת עם ידך על העליונה" בכל סיטואציה.
בלימוד אינטנסיבי ופרקטי אנחנו לומדות בסמינר "תשוקה" איך לעשות את זה,
ובקורסים המתקדמים אנחנו לומדות איך עוצמה נשית אמיתית מספקת ומאפשרת
הרבה יותר מאשר כל כוח גברי.

הרצון להעיר, להשליט סדר, לתת ביקורת, לנסות לחנך, להשתלט על הסביבה,
להחליט בשביל האחרים מה מתאים ומה לא מתאים – התכונות האלה לא הופכות אותך
לחזקה או אסרטיבית, לכזו שעומדת על שלה ומשיגה את מבוקשה.
התכונות האלה יקירתי עושות לך רק נזק. הן מחבלות לך בנשיות.
הן גורמות לאחרים או להתקפל מולך או להילחם בך.
ובאף אחד משני המקרים להעריך אותך או לרצות להיות בחברתך. בסופו
של יום, כשאת נרגעת מכל המלחמות ה"צודקות" שלך כביכול – כשאת
לבד או עם גבר מסמורטט ומתוסכל –
את צריכה להחליט מי את – זינה הנסיכה
הלוחמת או הנסיכה הנשית יסמין?

נותרו 3 מקומות אחרונים לסמינר תשוקה
חמישי – שישי – שבת, אני מזמינה אותך לפרגן לעצמך
יצירת זוגיות מצליחה, אוהבת, מפרגנת ובעיקר זוגיות שתגרום
לך לחייך כל בוקר מחדש.

זה מגיע לך, לא?

באהבה,

שרוני