היי שרוני,

אני לא יודעת איך להגיד את זה, אני מושכת אלי את הגברים הלא נכונים…

אני בטוחה ששמעת דברים דומים אבל אצלי המצב קצת שונה. אני לא בחורה שמבלה

כל ערב בברים, אני לא משתכרת ונגררת למיטה של כל בחור זר שנראה קצת טוב.

לכן זה ממש לא ברור לי איך זה קרה לי.

הנה הסיפור בקצרה – הייתי במסיבת יום הולדת שלחברה במקום תל אביבי דיי מוכר,

שוב, אני מציינת שאני לא מ"הקבועים" של המקום.

הכרתי שם בחור מקסים. היה חיבור מהרגע הראשון.

הוא הזמין אותי ואת החברה שבאתי איתה לצ'ייסרים, סירבתי פעם, פעמיים ובסוף

התרצתי ושתיתי איתו פיג'לינג אחד, באמת לא נסחפתי.

דיברנו קצת והסתבר שהוא מסיים עכשיו משפטים בבן תחומי והולך לעשות
התמחות אצל אבא שלו שהוא עו"ד מאד מוכר בתחום.
סיפרשהייתה לו חברה שנתיים, עמדו להתחתן ונפרדו ברגע האחרון כשהוא הבין
שהוארוצה אישה וילדים, בית וכל מה שצריך אבל היא לא האחת.

בדייט הראשון שלנו הוא הרחיב וכששאלתי איך לא ידע את זה שנתיים
הוא אמר: "לא שאלתי את עצמי וגם אותה את השאלות הנכונות. היום אני יודע
שאני אעשה את זה אחרת. אני לא אבזבז, לא לי ולא בחורה שאכיר זמן יקר
אם אין התאמה…"

ובאמת בהמשך הערב הוא שאל המון שאלות, הראה שהוא ממש אוהב את
התשובות שלי ואני גם אהבתי את שלו.

יומיים אחר כך יצאנו שוב, הייתה המון משיכה, התנשקנו כבר ובקושי
יכולנו להפירד אחד מהשני בסוף הערב. בדייט השלישי הוא שאל אם אני
מזמינה אותו לעלות אלי הבייתה. הזמנתי.

זה היה הכי טבעי והכי נכון שאפשר. היה סקס מושקע וטוב. התחושה הייתה
שמפה אפשר רק להתרומם קדימה. הוא אמר: "כל כך טוב לי איתך…" אז עכשיו שרוני

את בטח מבינה איזה הלם קיבלתי כשלמחרת הוא לא התקשר וכשחייגתי אליו
הוא אמר שהוא באמצע משהו ויחזור אלי. הבנתי שהוא לא בעינין. הוא אכן חזר אלי
למחרת והתחיל לספר לי איזה שבוע כבד עובר עליו. כמה עומס בלימודים… בלה בלה..
וככה הוא פשוט התפוגג לו. אבל למה? למה זה קורה לי שרוני?

רוני, הרצליה

1. את ה"וואו" שלו. את הטיפוס שלו, את הסיגנון שלו.
2. את פרינסס. כלומר, את יודעת לגרום לו את המשיכה הנכונה (לא רק פיזית),