ניוזלטרים של שרוני

יצאתם כמה פעמים ופתאום הוא נעלם 

גם לך זה קרה. יצאתם כמה פעמים, יכול להיות שכבר ישנתם יחד,התעוררתם יחד,שתיתם אפילו את הקפה של הבוקר יותר מפעם אחת ופתאום הוא נעלם. מתפוגג, פשוט לא מתקשר יותר.

חברה שלך אומרת "אז תתקשרי אליו עוד פעם, מה הסיפור שלך…" בפעם הראשונה הוא היה באמצע ישיבה, בפעם השניה הוא סתם היה קר ומרוחק. שאלת "משהו קרה?" והוא ענה: "כלום, משהו צריך לקרות?"

תקשיבי! גם לך מותר ליזום…

בערב הוא מסנן ואם הוא כבר עונה הוא מתקיף אותך: "למה את לא מתקשרת, אני מרגיש שזה חד כיווני" "המממ…" ענת צדקה, את חושבת לעצמך. את מרגישה אשמה ובימים הבאים את מתחילה לחזר אחריו. אבל בליבך את מרגישה ויודעת שזה אכן מחמיא לגבר שאישה מחזרת אחריו אבל זה לא מה שגורם לו לרצות אותה או לא. למעשה, כשגבר מרגיש עיניין ומשיכה לבחורה הוא ממעט לעשות איתה חשבונות לגבי מי התקשר למי. ה"פנקסנות" מרימה ראש כשהעינין והמשיכה בין בני הזוג יורדת.

 

המשתנה הנעלם

אז מה קרה? למה הוא חותך? למה הוא נעלם? אולי הוא פשוט צריך את הזמן שלו?אולי הוא צריך "להיכנס למערה" שלו? אולי צריך פשוט להניח לו כרגע? השאלות הורגות אותך. היה טוב, את הרגשת שזה עובד, הוא מאד מצא חן בעינייך, וכן, את הרגשת שזה הדדי, אז מה עשית שגרם לו לשנות את דעתו?! את בטוחה שזה קשור אליך, משהו שעשית, משהו שאמרת לו.

 

אולי יש לו חרדת הינומה?

"נראה לי שהפחדתי אותו" את מספרת למוטי הספר שעושה לך אתה הפן, "חשבתי שאחרי שלושה שבועות זה בסדר להבהיר שאני מחפשת קשר רציני שיוביל לחתונה…" את אומרת לטליה המניקוריסטית הנאמנה שלך שיודעת בערך על כל בחור שיצאת איתו בשלוש שנים האחרונות. "אני לא מבינה, הוא בן 35, מתי הוא רוצה להתמסד?! לפחות היה אומר לי שזה לא הכיוון שלו, לפחות היה עושה איתי שיחה מסודרת ולא סתם נעלם… זה ממש לא מכובד! זה מעליב!…" את מיבבת לאמא שלך (כי היא עדיין לא מסננת אותך גם כשזאת "החפירה" החמישית שלך באוזן שלה בעינין הזה. )

 

צרת רבים חצי נחמה

בקופ"ח כשאת ממתינה לרופא המשפחה שלך את פוגשת את מירב, אחרי עשרים דק' של המתנה

את כבר לא מרגישה שאת באמת צריכה אישור מחלה לשלושה ימים. זהו, הם פשוט כאלו, את מתחילה להבין את זה. גם למירב זה קרה, לפני פחות משבוע הוא נעלם לה. הוא בן 29, היא בת 27, הם יצאו חודש וחצי, הסקס היה נהדר, בשבועיים האחרונים נפגשו פחות וזהו. דממת אלחוט, היא התקשרה פעמיים, הוא לא ענה.

כן, כן, גם אותה סיננו. "הייתה לכם שיחת "פנינו לאן?" שאלת את חברתך החדשה לסבל המשתנה הנעלם, "לא, זה לא עלה". בזה הרגע תיאוריית הלחץ שלך התפוצצה. גברים פשוט נעלמים. זה אפילו לא קשור לחרדת ההינומה.

 

לא משנה למה, הם פשוט לא מושכים בעינכם.

אולי הוא צריך את הזמן שלו? יכול להיות. זה בסדר לתפוס מרחק לכמה ימים בהבנה מראש שזה מה שעושים, זה לא יוצר העלמות. אז אולי הוא נעלם כי הוא פשוט לחוץ בגלל שהקשר תפס כיוון רציני?

לא. זה הבלוף הגדול ביותר שאנשים מוכרים לעצמם. גם נשים וגם גברים עושים את זה.

רצינות אף פעם לא גרמה לאף אחד לקום וללכת. חוסר משיכה כן.

חוסר משיכה, אם מבחינה חיצונית או מבחינת התנהגות ואישיות היא הסיבה האמיתית.

את פשוט לא עושה לו את זה. יתכן שאת לא הטיפוס שלו מבחינה חיצונית,עיין ערך "סטוץ מתמשך" – מושכת מספיק מבחינה ויזואלית בשביל כמה לילות אבל לא מספיק בשביל קשר ארוך טווח.

אבל יתכן גם שאת כן הטיפוס שלו מבחינה חיצונית אבל את לא מושכת מבחינת אופי (למשל אופי תלותי, מרָצה וכד'), מבחינת התנהגות, מבחינת סיגנון האישה שמתאימה לו, הוא אכן יהנה מהמראה שלך שקוסם לו, יהנה מהעינין שלך בו ומהרצון שלך להיות איתו אבל לא משנה עד כמה את אנג'לינה ג'ולי, או כל פגז על אחרת שאתם חושבים כרגע, אם את לא מושכת אותו מבחינת שאר המרכיבים הרי שיימאס לו מהר גם אם יש לך את הישבן המושלם והמותניים שרק אפשר לדמיין.

 

האי הקטן בצפון הקריביים – אי הזוגיות זמנית

באופן כללי כשגברים כובשים אישה שלא בדיוק הוואו שלהם הם נוטים להמשיך הלאה דיי מהר, הזוגיות הזמנית איתה היא סוג של אתנחתא עבורם. גם נשים עשויות לרצות לנוח על אי ה"זוגיות הזמנית", גם נשים עושות את זה. החבר החתיך ההורס שראית עם חברתך בחודש האחרון נעלם בדיוק כמו שהופיע וכשאת שואלת "מה קרה?" היא עונה באדישות: "עזבי, זה היה סתם..". "אבל את אמרת שהוא ממש חמוד מה השתנה?…" את שואלת בסקרנות והיא עונה באותה אדישות: "כי הוא באמת היה חמוד.. אבל זה לא היה זה, זה לא מה שאני צריכה… מבחינת תקשורת, לא יודעת, זה פשוט לא היה זה…" ואת מתעקשת איתה: "אבל הייתם חודש וקצת!", "כן, נו, את יודעת איך זה… לא היה לי אף אחד כבר הרבה זמן, הסקס היה טוב, סה"כ אחלה בחור, באמת לא נעים איך נעלמתי לו ככה…"

 

האמת היא שגברים לא נעלמים פחות מנשים. גם נשים מסננות (ולא מעט), גם נשים נעלמות. אבל למה?

הרצון הוא לא להתמודד. לא לדבר על זה. לא להסביר. לא לשמוע שיכנועים לניסיון נוסף מהצד השני. לא לנהל שיחת פרידה. פשוט מה שנקרא – "התנתקות חד כיוונית".כן, זה לא בוגר, כן, זה מבאס, כן, זה חסר אחריות,כן, זה עלוב וחלש.

 

תעשה הכל רק אל תגיד את האמת

העיקר לא להגיד את האמת. הא?! כן. ראבק, הנה זה. גם אתה יודע שנעלמת כי לא יכולת להגיד לה שהיא לא בדיוק עושה לך את זה, למעשה כבר מההתחלה קלטת שאין לזה סיכוי, היא גבוהה מידי, רזה מידי, והדרך בה היא מדברת מעצבנת מידי. אבל היה בה משהו חמוד, כולם אומרים לך שאתה לא נותן

סיכוי, אז נתת. כן. נתת, כמה וכמה פעמים נתת, עד שגם הסקס לא הספיק בשבילך.

חבר שלך עשה אותו דבר עם מישהי ממש צעירה, הייתה יותר כוסית מכל הבחורות שהוא הביא עד היום, היא הייתה חמודה, מצחיקה ואפילו חכמה, אבל היא לא הייתה רונית והוא עדיין מאוהב ברונית. כל החבר'ה ידעו את זה, אבל כולם חייכו אליה ואמרו לה: "אל תוותרי עליו, הוא בחור מדהים" אז מה?

ואת? את חמודה, לא עשית את זה?! למה את מחייכת מתחת לשפם שלא הוצאת כבר כמה שבועות?, את יצאת איתו חודשיים וחצי, השתגלת איתו בכל מקום אפשרי בעיר, הצטלמת איתו בכל מועדון שמחזיק צלם ובסוף התחלת לבטל פגישות, להיעלם, לסנן וגם לא ענית לטלפון, ולמה? רק בגלל שלא הרגשת שזה זה? הרי אמרת לאחותך שהוא פשוט לא מפסיק חכם בשבילך, למה לא יכולת להגיד לו? למה העדפת להיעלם ככה? אז זהו. בואו נגיד פה אחד – אנחנו נעשה את הכל, אבל הכל כדי לא להגיד את האמת. כי מה האופציה האחרת? לשקר?! להגיד לה שזה לא היא זה אתה? מישהו אי פעם האמין לשקרים העלובים האלו?! או קיי, בוא ננסה את האמת – למה לא, פחחח… תגיד לה שהאמת היא שאתה טיפוס של ישבן גדול, אז כן, זה היה נחמד להיות איתה ועם הישבן השטוח שלה כמה שבועות אבל.. לא, זה לא עושה לך את זה "בקבוע" שלך… המממ…מה אתה חושב תקבל בפרצוף שתגיד את זה? כיסא? שולחן או סתם סטירה? כמה פופולארי אתה תהיה במכללה אחרי שהיא תספר לחברות שלה על האמת שחשפת בפניה.

ואולי אתה בכלל לא יודע להגיד למה, אתה פשוט לא מרגיש שהיפיפיה ההורסת הזאת שגורמת לכל החבר'ה

לחפש תירוצים להצטרף אליכם היא פשוט כבר לא מושכת בעיניך, זה לא הישבן, זה לא העיניים, זה

לא משהו ספציפי, משהו באופי שלה, זה לא זה.

קשה להגיד את האמת והאמת היא בסה"כ שהיא או הוא פשוט לא מושכים יותר בעינכם. זה הכל.

 

 

אז לאמת אין רייטינג טוב. השקר בכלל תקוע בערוץ הראשון, אז מה עושים?

אל תגידו את האמת. פשוט תודיעו על סיום. הנה האופנה החדשה, אני כרגע מודיעה עליה. שימו לב, זה קל, זה יתפוס מאד מהר וכל מה שאתם צריכים לעשות זה לנסות. אל תיעלמו אחד לשני, תגידו :"אני כבר לא שם, זה נגמר" ואם אתם רוצים אפשר גם: את/ה אחלה/ יפה /נהדר/ת / סקסי/ת / הורס (או כל דבר שתרגישו שאתם לא משקרים) ואני מודה על הזכות הנפלאה שהייתה לנו להכיר.

 

ומה כשהם שואלים למה?

בהמשך לטרנד החדש שניסיתי לייצר כאן במקום תופעת ההיעלמות כשתעלה שאלת הזוועה = למה?

פשוט תגיד/י – "אולי כי אני כנראה רק עוד צעד עבורך בדרך להכיר את אהבת חייך, אין לזה תשובה טובה באמת." והאמת שאין.

 

באהבה,

שרוני

 

אם אהבת את הניוזלטר והרגשת שקיבלת חומר למחשבה אני אשמח

אם תעשי "לייק", ו/או תעבירי לחברות.