אני עם הסיגריה שאחרי…
תגובות מהמשתתפות בסמינר תשוקה
אני עם הסיגריה שאחרי…
טוב , אז ככה… עברו כבר כמעט 48 שעות מאז הסמינר שעברתי. אני מדליקה לעצמי סיגריה וחושבת, איך לסכם שלושה ימי סמינר "תשוקה" עם שרוני…
עבורי זאת לא משימה פשוטה, זה כמעט מבצע…
אם להגדיר זאת בפשטות" האמזונית" האופיינית לי..
נכנסה בי משאית מסע במהירות של 250 קמ"ש.
ואני אסביר: אני בת 35 רווקה סוערת ואטרקטיבית(בעצם תלוי את מי שואלים)..
מנהלת סוערת, אסרטיבית, ומצליחה , ובעיקר דואגת לכך שכולם ידעו על זה.
במהלך השלושה ימים האחרונים, עברתי חוויה מטלטלת.
בתכנים, בגוונים, בתובנות ובעיקר "בפרות הקדושות" שלי שנרצחו והפכו לסטייק עסיסי ומדמם
בעזרת ידיה הענוגות של שרוני.
זה מתחיל בהתכנסות מבוישת של בנות איכותיות והמומות..
וממשיך לאורך כל הסופ"ש באחווה נשית גאה.
שמנצחת עליה ברגישות רבה ובהומור בריא גב' שרון רובינשטיין.
שהדבר הראשון שבא לך להגיד לה (ובקול רם). זה באמת : "למה היא ולא את"
אחרי שנרגענו מהבלונד הזוהר ומהיופי הצובט במיוחד שלה…
התפנינו להקשיב לה. מסתבר שהיה לנו כדאי!!
הבחורה היפה הזאת יודעת דבר או שניים על גברים.
בשיח קולח ומרגש, העניקה לנו כלים ייחודים ומעשיים,כיצד להתמודד, להבין
ובעיקר להפנים שאישה היא פרינסס, והיא יכולה להשיג כל גבר שהיא רוצה.
הכול עניין של גישה נכונה ותקשורת מקרבת.
קל זה לא היה לי. בתור אחת שיודעת לצחצח חרבות ולפגוע בול במטרה..
ביום השני כבר רציתי לחתוך, "כי השטויות האלו לא בשבילי".
מזל שנשארתי.
לוקח זמן להבין ולהפנים שהשינוי הוא תהליך. ולא פתאומי, אחרי 35 שנות כיבוש גאה.
החלטתי שכדאי לי מאד להקשיב ולאמץ לחיקי את כללי האצבע של הפרינסס.
כדי לתקשר בצורה נעימה ורכה יותר.
האופציה השנייה שלי הייתה לשתות מרכך כביסה.
בסופו של הסמינר הבנתי שכן, אני קשה, אבל ניתנת לריכוך. (הרי אני נולדתי פרינסס).
לסיכום: מה שמטיב להסביר ולהעביר את חוויותיי מהסמינר, הוא שיר שאני מאד אוהבת.
שיר סתיו /אריק לביא
"כל הנחלים הולכים לים"( נשואים נשואות…)
"ולי כבר אין לאן ללכת…"
"אני עכשיו מצב קיים"(אמזונה)
"ואת היסטוריה מתמשכת"
"כל העצים לבשו ירוק" (פרינסס)
" אני לבשתי ג'ינס וכובע" (אמזונה)
" עכשיו הכול נראה רחוק" (חתונה)
רוצה לדעת למה?
כובע.."
תודה על האינפוזיה הנשית שקיבלתי מכם.
תודה על אחלה גברים שהיו הקשיבו סייעו ותמכו .(איליה ויניב)
נתראה בשמחות.
מירב, רחובות