סוף סוף מצאתי את מה שחיפשתי
תגובות מהמשתתפות בסמינר תשוקה
סוף סוף מצאתי את מה שחיפשתי
שמי שרית בת 29 מראשון לציון. לקויית שמיעה, שונה,אך מתפקדת הכי רגיל שאפשר. כל ימי חיי נלחמתי במסגרות חינוך ובחברה לקבל אותי רגילה עם הקושי הקל שיש לי.
נלחמתי והצלחתי ברוב המקרים, אך זה גזל ממני הרבה כוחות נפש. הייתי מתוסכלת, בודדה, עצובה ומיואשת אך לא הפסקתי להתייאש ולהאמין בטוב, באהבה ובחמלה של האנשים וגם שבאתי מחממה של הבית. בגיל 23 התחלתי לחפש באופן סופי בחורים, כי בער לי לחוות את הזוגיות ושיתוף חיי עם בן זוג. לחוות את הרגעים המתוקים והרגעים הקשים של החיים >ביחד< ניסיתי אינטרנט, ושידוכים ספורים מפה לאוזן. הייתי "תינוקת" בכל מה שקשור לעולם הזה. ולא הפסקתי להאמין שיגיע לי בחור שיאהב,יקבל, יכבד, ויעריך אותי ואני אותו דבר. היו לי כמה דייטים של דייט ראשון ואחרי התאמצות מאסיבית במיוחד מאתרי היכרויות מצאתי שני פירות רקובים הפרי השני היה חמוץ ביותר. איתו חוויתי את הנשיקה הראשונה בגיל 26, איתו עברתי הכל, היינו כמו זוג נשוי אבל הוא פגע בי. לקח ילדה תמימה ולא יודעת ממערכות יחסים ותקע סכין שהלב מדמם ממה שעשה. זה סיפור ארוך וכואב לספר אך אחרי הסמינר שבאופן מפתיע היה תאריך שנה להיכרות שלנו, אמרתי לשרון שהיא המתנה שלי. היא לימדה אותי עם כל זה שהיה לי מעט קשה בסמינר (מבחינת חומר בע"פ ובכתב) ששני הבחורים האלה נכנסו ממקום רע בגלל שאני לא אהבתי את עצמי, היום אחרי הסמינר התחלתי לשנות את עצמי: להתחיל לאהוב ולקבל את עצמי. היום אני יודעת שהאהבה שתגיע אלי היא תבוא ממקום חדש, נקי, אוהב, מקבל ומכבד. כי אני מסגלת לעצמי את התכונות האלה.אני מתנצלת מראש על האורך. המון תודה לך שרוני על הכל!!