למה אני אוהבת את דן אריאלי
ניוזלטרים של שרוני
למה אני אוהבת את דן אריאלי
סיפור קצר אבל חשוב.
נכון אני תמיד חופרת לכם על העובדה שאנשים אוהבים אותנו
בגלל איך שאנחנו גורמים להם להרגיש לגבי עצמם?
זוכרים את זה?
יופי, תישארו איתי. תיכף נחזור לזה.
בקורס שימור הזוגיות אני מלמדת אתכם איך ליצור את תחושת "אנחנו מול כל העולם"
כשלומדים לייצר את זה, נוצרת תחושה של אחדות, כוח, זוגיות שהיא "פאוור קאפל"
אחד הטריקים ליצור את זה, את תחושת ה"אנחנו מול כל העולם" הוא לעשות דברים
שטובים רק בשבילכם. ואולי קצת "רעים" לסביבה…
שנים ידעתי שזה עובד, אבל ידעתי את זה מההבנה הפסיכולוגית של התופעה,
קצת מהפרקטיקה (שאנשים חוזרים ומספרים לי שזה עבד להם…)
ופשוט כי זה עובד וזה מדליק…
אבל אז בא פרופ' דן אריאלי ועשה מחקר קטן
בנושא אחר לגמרי, והוכיח שאני צודקת…רק מה…
הוא הוכיח את זה בנושא רמאות.
וכך,
בהרצאה על נושא הרמאות, מול קהל של מאות אנשים, הוא שאל:
אם אתה לבד, ומשתתף בניסוי מדעי בו אתה
מכריז בעצמך כמה כסף מגיע לך ביחס לתוצאות שהשגת,
ואין מי שמפקח על זה, האם הסיכוי שתרמה כשאין
פיקוח יהיה גבוה יותר מאשר שתרמה כשיש פיקוח?
לפי הניסוי אכן, אחוז הרמאות עלה כשלא היה פיקוח אבל לא
כמו שציפו שיעלה. כלומר בקצת.
ועכשיו, ניסוי אחר, אותו תרגיל שניתן לצבור כסף מול
התוצאות שלו. אבל מה ששונה כאן זה שיש לך שותף לניסוי –
בן הזוג או בת הזוג שלך לחיים, והם אלו שרושמים את התוצאות.
האם עכשיו, שאל דן את הקהל, תרמה יותר או פחות?
כמה מכם חושבים שפחות?
80 אחוז מהקהל הרים את היד.
כמה מכם חושבים שאותו דבר?
מעטים הרימו את היד
כמה מכם חושבים שיותר?
אני ועוד קומץ קטנטן של אנשים הרימו את היד.
"התוצאות היו ש90% מהנבדקים בזוגות רימו".
כלומר, כשאנחנו יחד יש לנו תחושה שיש סיבה טובה,
זה בשביל המשפחה… זה לא ממש רע…
וזה כביכול מייצר לנו סוג של "מוטיבציה לרמות"
כי זה למען הקבוצה, למען האחר ולא רק עבורי…
אני חושבת שיש לזה עוד תוספות שלא
הוזכרו בניסוי אבל זה לפעם אחרת…
למה אני מספרת לכם את זה?
את הקורס המתקדם שלי לגברים סיימתי באחת בלילה,
קבוצה קטנה נשארה לשאול שאלות אחרונות ולדבר איתי,
אחד הבחורים אמר לי:
"את יודעת למה אני ממשיך לבוא?… כן, זה עובד,
כן, זה עוזר לי בתקשורת עם נשים וגם
בעסק שלי דברים השתנו משמעותית עקב
שינוי הגישה הכללית שלי בחיים, אבל יותר מהכל…
את פשוט גורמת לי להרגיש חכם…"
מרוב שהתרגשתי מהמשפט הזה, בקושי הצלחתי למלמל "תודה,
הרגשתי שפשוט – זכיתי.
ודן, בקטע הזה שהביא את המחקר שלו לתוצאות
שהוכיחו לי שהדברים אכן עובדים… ולא רק בתחום שלי…
תודה גם לך.
גרמת לי להרגיש חכמה.
ומה איתכם? מתי לאחרונה גרמתם למישהו להרגיש חכם?
או סתם לרגש אותו?
לכו תעשו את זה…
ואם בא לכם עוד רעיונות, שאלות או טיפים…
תכתבו לי בפרטי.
באהבה,
שרוני