הפגנת רגשות אמוציונאלית אמזונית
ניוזלטרים של שרוני
הפגנת רגשות אמוציונאלית אמזונית
מהי הפגנה אמוציונאלית אמזונית ולמה היא כל כך מרחיקה גברים?
הפגנת רגשות אמוציונאלית אמזונית / שרוני רובינשטיין
לכבוד תוכנית הלימוד החדשה "הקוד האמוציונאלי" החלטתי לאפשר לכן טעימה
מהתכנים. הכוונה שלי בניוזלטר היום היא לשפוך אור על אחת הנקודות המבלבלות
ביותר בה נתקלת כל פרינסס מתחילה –
איך לייצר את המאזן האמוציונאלי הנכון עם גברים? (חלק א')
כל אישה שרוצה לנכס לעצמה תכונות אופי והתנהגות מושכת כדי להצליח עם גברים
בזוגיות או בשלב הדייטים תיתקל בלא מעט שאלות בתחילת הדרך.
אחת הדילמות מופיעה בשאלת הפגנת הרגשות הנשיים.
הדילמה של הפרינסס המתחילה היא גדולה, מצד אחד היא למדה בסמינר
תשוקה שגברים אוהבים נשים נשיות, נשים רכות, נשים המחוברות לצד
הנשי שלהן, נשים המפגינות רגשות נשיים אבל משום מה, בלי שום סיבה ברורה
לעין כשהיא מפגינה רגשות, אמוציות, ורגשיות הוא נלחץ ממנה.
הפרינסס המתחילה אומרת לעצמה: "אולי זה לא עובד? אולי אני לא צריכה להפגין
רגשות בכלל? אולי עדיף שאני אהיה קצת קשוחה איתו? יותר קרה? כל פעם שאני
מפגינה רגשות הוא מתרחק ממני!"
אני בטוחה שזה קרה גם לך. היו לכם כמה ימים לחוצים, פתאום במקום ההתלהבות
הרגילה שלו את מרגישה ריחוק, את מרגישה שיש 'ירידה' ביחס שלו, את מרכזת
מאמצים להבין מה קורה ומחליטה שאי אפשר להתעלם, צריך לדבר על זה…
"מאמי… בימים האחרונים…אני לא יודעת מה קורה, אני מרגישה משהו, סוג של
הרגשה שונה, חשוב לי שנדבר על זה…אני מרגישה שאנחנו מתרחקים…"
מצטרפת לזה גם ווריאציית הטורבו כמו:
"מה קורה לך? אתה מאד לא מחובר אלי, אני מרגישה שאתה מעדיף להיות
עם אחרים מאשר איתי… אני לא מרגישה שאתה אוהב אותי בכלל…"
זוהי כמובן דרמה אמוציונאלית נזקקת.
מה בעצם קורה לגברים שנתקלים בהפגנה אמוציונאלית שכזאת?
- האם הם מרגישים צורך להתקרב אלייך עקב שיחה שכזאת?
האם הם מעריכים את הכנות ומנסים לחבור אלייך מחדש? - האם הם מתרגשים מעוצמת הרגשות ומנסים להרגיע אותך?
אני יודעת שחלק מהתשובות הן הכוונות האמיתיות שלך, אבל האמת היא שכל
התשובות לא נכונות.
כל מי שחוותה חוויה דומה יודעת שגברים הנתקלים בהפגנה אמוציונאלית אמזונית
שכזאת נילחצים, מתרחקים, מרגישים חסרי אונים, חשים בילבול ואשמה.
האם התחושות הללו גורמות לגבר לרצות לבלות איתך? להקשיב לך? לאהוב אותך?
התשובה היא כמובן – לא. גברים לא נמשכים להפגנת רגשות אמזונית. להיפך.
וורייציה נוספת של הפגנה – אמוציונאלית – אמזונית אפשר לראות כשאותה בחורה
מחליטה שלא להגיב בצורות הנ"ל ונוקטות בדרך אמזונית אחרת, "מתוחכמת" יותר:
היא מחליטה להיות קשוחה, מרוחקת, עוקצנית וקרה.
כשאורית הרגישה שגידי מתרחק ומבלה עד שעות מאוחרות עם חבריו היא לא אמרה
כלום, היא התעלמה, היא לא שאלה, ופנתה לעיסוקיה כשהוא חזר הביתה.
הוא נכנס, נישק אותה על הלחי ושאל "מה נשמע מאמי?" והיא ענתה:
"אם זה היה מעניין אותך אז היית מגיע מוקדם יותר ולא חוזר בשעה
כזאת." כמובן שתגובה והתנהגות כזאת מעייפת וגורמת לגבר שלך להתרחק עוד יותר.
יתכן שאת קוראת את הדברים הללו ואומרת לעצמך: "אני לא מאמינה, אני כזאת
אמזונה..יש לי כל כך הרבה מה ללמוד…" ויכול להיות שאת קוראת את הדברים
האלו ואת פשוט כועסת עלי שאני מביאה את הדברים הללו בצורה כל כך פשוטה
בפנייך כשאת סבורה שהדברים הרבה יותר מורכבים מזה… את צודקת, הדברים
אכן מורכבים.
גם אני אישה, גם אני אמזונה לשעבר, או אפשר לומר- פרינסס בתהליך, (כן, זה תהליך…)
וגם אני עברתי את המצבים הללו, אז אל תכעסי.
יתכן אולי שאת כועסת על הגברים בחייך, או יותר מדויק יהיה להגיד על
הגברים שהיו בחייך, אלו שכבר אינם ולא הבנת למה, למה זה נגמר?
למה הוא פשוט התחיל יום אחד להתרחק? מה גברים רוצים? למה זה קורה?
יתכן שהוורסיות השונות שהצגתי כאן בפנייך הם לא רק הסימפטום למחלה
אלא המחלה עצמה?!
האם יכול להיות שאלו סוגי ההתנהגות שגורמים לגבר לאהוב פחות, להתרחק יותר?
האם יכול להיות שאלו לא רק סימפטומים למשהו שקרה קודם, אלא הדבר עצמו?!
במילים אחרות, כשאני מדברת איתכן על הפגנת אמוציונאלית שכזאת מרבית הנשים
יאמרו לי מיד "לא… אני לא מתנהגת ככה בדר"כ, לא בדייטים ולא בזוגיות,
זה היה בתגובה לריחוק שלו".
המממ… כן, אבל האם יכול להיות שהריחוק שלו…גם אם באמת היה ריחוק,
נבע מסיבות אחרות, כאלו שלא קשורות אלייך ואילו ההפגנה הרגשית האמזונית
הזאת פשוט מרחיקה אותו, והפעם – בגללך?
כמו שאפשר לבחור לגור ביפן בלי לדבר יפאנית אף פעם… ואפשר להסתדר, אני לא
אומרת שלא. כך גם אפשר לבחור לחיות עם גבר ולא לדעת את השפה שתגרום לך
לפתח איתו קשר ניפלא, קשר מלא תשוקה ואהבה, קשר מחייב, קשר שגורם לך
להרגיש אהובה, קשר שגורם לך להרגיש בטוחה ונחשקת.
זה לא קשה, אבל זאת בחירה שאפשר לעשות.
באהבה,
שרוני