מתי גברים הופכים לרציניים במערכת יחסים?
ניוזלטרים של שרוני
מתי גברים הופכים לרציניים במערכת יחסים?
מתי גברים הופכים לרציניים במערכת היחסים איתך? האם יש נקודת זמן? רגע מסויים? תובנה ענקית ודוגמא מעשית איך ליישם.
מתי גברים הופכים לרציניים במערכת יחסים? / שרוני רובינשטיין
כל בחורה שעברה את גיל 30 ולא מצאה את "האחד" שואלת את עצמה פעם בכמה זמן –
האם יש "נקודת מפנה" האם גברים הופכים בשלב מסוים לרציניים, למחויבים בקשר
הזוגי? אולי זה משהו שאין לו "נקודת מפנה" אלא קשור פשוט להלך הדברים מהרגע
הראשון בכלל? כלומר, אולי אם הכרתם בדרך מסוימת, בקונסטלציה מסוימת, זאת
תקבע איך יראה המשך הקשר? אולי צורת ההיכרות תגרום לו לחשוב על הקשר כ'לא מחייב',
או 'לא משהו שהיה רוצה לתפוס כרציני'… נאמר שהכרתם בבר, כשאת כבר היית קצת שתויה,
בוא נאמר שהרושם הראשוני שעשית לא היה יותר מידי חיובי..האם המשך הקשר יסתמן
כ'לא רציני' בגלל צורת ההיכרות בינכם? אולי אין סיבה לצפות שהקשר יהפוך לרציני בגלל
זה?
ואולי אין קשר לאיך היכרתם, אין נקודת מפנה והכל תלוי בעצם באופי של אותו בחור
ובנק' הזמן שהוא עצמו נמצא בחייו? אם למשל הבחור נימצא בשלב בחיים בו הוא עומד בפני
פיתוח קריירה, השקת סטארט אפ, לימודים או כל דבר "מלחיץ" ולכאורה לא ממש פנוי
לנהל קשר רציני… האם זאת סיבה טובה להאמין שאותו בחור לא ירגיש צורך להתקדם
בקשר הזוגי?
יש נקודת מפנה? יש חשיבות לאיך הכרנו? יש חשיבות לאופי שלו? לשלב בחיים בו הוא נמצא?
הנה האמת, כל התשובות נכונות. יש נקודת מפנה, אבל את יכולה לייצר אותה, יש השפעה
על הדרך שבה הוא הכיר אותך אבל היא מועטה, יש חשיבות לאופיו המסוים של אותו גבר
אך את זאת שבוחרת איך להתנהל איתו, ונק' הזמן בו הוא נימצא בחייו רלוונטית רק כל עוד
את הופכת אותה לרלוונטית.
בקורס המתקדם אני מפרקת אחד לאחד את המרכיבים שגורמים לגבר את אותו "פליפ – "FLIP,
אותה הרגשה שגורמת לו להבין שאת, רק את ועכשיו. יש נשים שיודעות לייצר את אותו "פליפ"
באופן טיבעי. הן לא נלחמות להשיג את זה. הן "מדלגות" בקלילות מעל משוכות כגון "היכרות
בתנאים פחות ממושלמים", הן לא נאבקות בקריירה שהוא מפתח, הן לא נלחצות מנסיעה
לחו"ל, הן יודעות לגרום לגבר שלהן לפנות את העיסוקים שלו בלי להרגיש שהוא 'נאלץ' לעשות
זאת בגללן. נהפוכהו. הוא רוצה לעשות זאת בגללן. אותן נשים משתמשות בכלי משיכה נשיים
וטבעיים בהבנה של חוכמה ועוצמה נשית.
ואז, ורק אז, הפליפ הזה קורה. לפעמים הוא כלל לא מורגש. לפעמים הפרינסס, (אותה אישה
שיודעת להתנהל בצורה נשית וחכמה) פשוט מייצרת לעצמה קשר זוגי כל כך הרמוני וזורם
שאין פליפ, אין נקודת מפנה, אין שינוי, היא יודעת שהוא הולך ומתחייב כלפיה בכל יום שעובר.
היא בכלל לא מופתעת כשהוא מציע מגורים משותפים, שולף טבעת או מדבר על ילדים.
ולפעמים, את כבר נמצאת בקשר זוגי ולא תמיד היית הפרינסס שאת, אולי היית יותר
אמזונה (אישה כוחנית המחוברת יותר לצד הגברי שלה) ופתאום את מרגישה שזה לא
עובד עבורך. לא כמו שהיית רוצה בכל מקרה…
ואז את מחליטה לעשות משהו בנידון. את חוברת מחדש לצד הנשי שלך. מעצימה את הגבריות
שלו ולא הרבה זמן אחר כך… נקודת המפנה מגיעה. זהו הפליפ…
קסם? לא בטוח. זה קיים בכל אחת מאיתנו. היכולת להכיל, לקבל, לפרגן, להעצים, לגרום לגבר
להבין שאת האחת. אני בסך הכל משכללת את האפשרות הזאת עבורך, אולי גם מקצרת את
הזמן לתהליך הזה. את השינוי הזה, את הקסם הזה, את תעשי בעצמך.
תתחילי היום. הנה דוגמא קטנטנה (אך ענקית בתוצאה) מכלי עוצמתי לתקשורת פרינססית
(מהקורס המתקדם – מיומנות שיחה – תכנים חדשים ) –
כשאת נמצאת בזוגיות, בכל סוג של קשר זוגי, את נבחנת גם כשאת לא חושבת שאת נבחנת.
אחת ההזדמנויות הללו קורות דווקא כשהוא אומר לך משהו לא ממש נחמד, או בטונציה לא נחמדה,
אפילו כוחנית, או אולי קצת מתנשאת. אלו הרגעים שהאמזונה שבך יוצאת החוצה, שולפת
את החץ, מותחת אותו ויורה בחזרה. אבל אלו לצערי גם הרגעים "הנבחנים" ביותר שגבר
"רואה" אותך בהם. תקראי שוב את המשפט האחרון, את יודעת בדיוק למה אני מתכוונת,
היית שם, חווית את זה, ואת גם "ירית" עליו בחזרה. וההפסד היה של שניכם.
בפעם הבאה שזה קורה, תגידי "רגע חמודי, חכה עם זה שנייה.. (לא משנה מה הוא אמר ולא
משנה איך הוא אמר…) אני חייבת לשאול אותך – יש לך מושג איך התגעגעתי אליך היום?"
יש לזה בפסיכולוגיה כמה שמות והסברים, אני לא אכנס לתהליכים הריגשיים ו/או הקוגנטיבים
של זה. אני כן אומר לך שהצד הגברי ששומע אותך ירגיש שעברת את הבחינה.. מבלי
שהוא התכוון לבחון בכלל. ולא משנה מה יהיה תוכן השיחה בהמשך. הביטחון שתקריני
יצייר לו את האישה שהוא בחר להכיר, בחר לחזר אחריה ועכשיו הוא נזכר למה לא כדאי
לו להפסיד.
אני מבטיחה להרחיב בהמשך.
נתראה בקרוב,
באהבה,
שרוני