סיפור קצר וחמוד
ניוזלטרים של שרוני
סיפור קצר וחמוד
אז אולי זה בכל זאת עובד?
"עזבי אותי מהשטויות האלו, אני לא אשתנה. שתאהב אותי ככה…"
"בחורות היום חושבות שהכל מגיע להן…"
"את יכולה לעשות מאה קורסים לנשים, זה לא ישנה כלום…"
"אם לבחורה יש אופי בעייתי היא תשאר כזאת גם אחרי הקורס שלך…"
"מה זה משנה אם היא תגיד את זה ככה או אחרת?"
אלו רק חלק מהמשפטים מטילי הספק / מזלזלים ששמעתי מאחד מחברי הילדות שלי.
היו לי ולג’ לא מעט ויכוחים בנושא. אבל אני תמיד מוותרת לו. אני תמיד זאת שעוזבת
את הנושא ראשונה. מתישהו, אני אומרת לעצמי, הוא יבין.
ביום ראשון קפצתי לקחת משהו מהמשרד של ג’, אותו חבר ילדות שלי,
בעוד מחכה לו שיתפנה הנייד שלי צלצל. על הקו היה בן זוגי. שוחחנו מספר
דקות ואז כשסיימתי את השיחה הסתובבתי וראיתי את ג’ מסתכל עלי בעינים
נרגשות.
"מה?" שאלתי.
הוא לא אמר כלום ורק הביט בי.
"מה קרה?" שאלתי שוב
"כמה הייתי רוצה שמישהי תדבר איתי ככה…"
"איך ככה?" שאלתי
"לא יודע. עזבי לא משנה" הוא ענה. אבל באותה שניה הוא חייך אלי ואני הבנתי שהפעם
הוא כנראה הבין. הוא הבין מה אנחנו עושות בפרויקטט הזה. הוא הבין למה זה כל כך
חשוב ויותר מהכל, הוא הבין איך גם הצד הגברי מרוויח מזה.
רציתי לחלוק את זה אתכן.
באהבה,
שרוני